אבא ברשת

מהיום הראשון שלי בתיכון כבר ראיתי בו מקפצה לחיים, לכן דילגתי עליו בדרכי לחנות משחקי הווידאו. אבי, לעומת זאת, שמגיל 11 הרכיב משקפיים, כבר לא נזקק להם בגיל 43 רק בזכות השכלתי. אני זוכר את הרגע המרגש שבו הוא הציץ בתעודה שלי והתחיל לראות 6/6.

את המשקפיים הוא מיהר להחזיר אחרי קצר בתקשורת עם כמה דלתות, אבל ההומור נשאר, כמו האנטי שלו כלפי הקדמה הטכנולוגית. בפקס הוא ראה מאגיה שחורה, למרות שהסברתי לו שזה דיו; על הטלפון הנייד הוא אמר שזה לא יעבוד, עד שהראיתי לו את כפתור ה-SEND; וכשאחותי הגדולה גילה הראתה לו בזמנו את האולטרסאונד של בנה הבכור, הוא לא הפסיק לצחוק על התקלה שגרמה לסרטון לצאת בלי צבע.

לפחות המחשב האישי גרם לו לפתוח את הראש, אחרי שהחליק ונגח בשפיץ של המסך. כשהורידו לו את התפרים, אבא החליט לנסות לעבור בכל זאת למה שהוא כינה "מכונת כתיבה משופרת" והתחיל לשמור ב"מסמכים שלי" לא מעט חשבונות חשובים של העסק שלו. כשיעצתי לו "אבא, כדאי לך לדאוג לגיבוי", הוא הרגיע ואמר: "אל תדאג, יש לי קבלות להכל".

בדצמבר 1999 הוא טען שפיתח סטארט-אפ שיבלום את באג 2000. "אתה יכול לעשות מיליונים", צעקתי בקולי קולות וכבר התחלתי לעשות תוכניות גדולות לקראת העושר המתקרב. ההתרגשות שככה, אחרי שראיתי את הרעיון המקורי שלו - שינוי התאריך במחשב לדצמבר 1989.

לפני כמה שבועות שבק המחשב הוותיק שלו ואיתו היחסים האפלטוניים שפיתח עם חלונות 95. כדי להחזיר אותו לעניינים, גיסי מוטי אירגן לו מסך דק ואני הלכתי יחד איתו לרכוש מחשב חדש עם מערכת הפעלה מתקדמת יותר. התקרבות ביחסי אב ובן? תלוי איך אתם מגדירים כמות טלפונים ובעיות שלא היתה מביישת את מרכז התמיכה של ער"ן. לפחות בבזק מרוצים, אבל לא רק. שלשום קיבלתי תודה ענקית בדואר האלקטרוני: "אין כמוך על השקט שיש לי מאבא. על החתום, אמא. נ.ב, בני היקר, הגיע הזמן שתגלה לו גם את עולם האינטרנט, אני צריכה עוד קצת זמן לעצמי". אמא ביקשה, אמא קיבלה, אחרי הכל רק היא יודעת איפה לקנות לי תחתונים נוחים (כן, אני בן 33.5).

כצפוי, לא קל היה לשכנע את מולידי לקבל את הבום הטכנולוגי החדש, אך אני הייתי איתן בדעתי להכניסו לעולם המופלא של ה-www והחלטתי לפנות לרגש: "אבאל'ה, זאת הזדמנות נהדרת עבורך לדבר עם בנך הבכור מהנישואים הראשונים, שגר בשבדיה, ולראות סוף סוף את נכדיך". הסירוב מיהר להגיע, תוך שימוש בתירוץ הקלוש שאין לו בן נוסף מלבדי.

החלטתי לצאת לסיבוב בשכונה, כדי לחשוב על דרך לפצח את עקשנותו של אבא שלי. הייתי נחוש, עד שנתקלתי בזקן חכם, שדבריו גרמו לי להרים ידיים. אחרי שהוא לקח לי את הארנק והנייד המשכתי לחשוב.

לצערי, עד היום לא נמצאה הדרך לשכנע את אבא לגלוש ברשת, גם לא העובדה שאחד מעסקיו מתנהל דרך אתר אינטרנט שנבנה במיוחד עבורו. עם זאת, כמו בכל סיפור, גם כאן יש צד חיובי - ולא, אין לי מושג מהו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו