די להביט בפניו של דרור אלפרון, בנו הבכור של יעקב אלפרון - הצנחן שבימים אלה יושב במעצר באשמת סחיטה - ולנחש מי ייטול לידיו את המושכות ויהיה מנהיג האלפרונים הבא. הפנים אותן פנים, וכך גם המבט. עיניים קרות חודרות. מחושב, מלמד שרב הנסתר על הגלוי. הוא התחיל במלחמה על הכומתה האדומה, לוחם בצנחנים, עתיד אחר לדור הבא של אלפרון. חלפו כמעט שנתיים, והכומתה האדומה התחלפה במדי אסיר; דרך חשדות על פציעתו של עמיר מולנר במלון דניאל, פציעתו של איציק אברג'יל במתחם הבורסה, ולבסוף מעצרו של החבר החייל שהואשם בירי אל עבר רפי אוחנה ממשפחת אוחנינה בכפר סבא. שלושה ניסיונות פגיעה בשלושה ראשי ארגוני פשע. המשותף לכולם - דרור אלפרון. החייל של אמא אהובה. כשבודקים את שורשי צמיחתו של האב יעקב אלפרון, מגלים קו ישיר המחבר בינו לבין בנו דרור. יעקב התחיל במעצרים על פשעים קטנים. הוא בילה שנים בכלא, והכוח שאט-אט צבר הפך אותו לראש משפחת פשע. הכי צבעוני, הכי תקשורתי. תמיד היה לבד, שפת הגוף משדרת ביטחון ורוגע. נוכחות מאיימת שמזיזה את כל הסובבים בלי מילים. מבט אחד בדרור, בהליכותיו ובשקט שמוקרן משפת גופו, מבהיר כי הוא ניחן באותן התכונות. עכשיו כשאביו, שאותו העריץ ושאליו היה קשור, איננו, לא מן הנמנע שדרור, שעושה לאחרונה ימים לא מעטים בכלא, ייקח ללא מילים, בלי הכרזות, באופן טבעי, את המושכות - וייכנס לנעלי האב. על הפרק - העסקים; עסקי מיחזור הבקבוקים, ההימורים, וסחיטת דמי החסות, פרנסת המשפחה. ובמקביל - ההמתנה לשעת הכושר, אז תבוא הנקמה.