יש משהו מטריד בראיונות שהעניק הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון לכלי התקשורת השונים בשבוע האחרון עם צאת ספרו "דרך ארוכה קצרה."מאז הדחתו ממשרת הרמטכ"ל ערב ההתנתקות שב יעלון והצביע על מחדלים חמורים בקרב ההנהגה הפוליטית בישראל בשנים האחרונות. לא במקרה שבוע לאחר בחירתה המפוקפקת של לבני לראשות קדימה ובתום מסע תקשורתי ארוך שניהלה התקשורת למענה מתוך היענות כמעט חסרת ביקורת ל"פורום החווה" מספר יעלון כי האחראי לפיטוריו היה אותו פורום אנשי פרסום עורכי דין ומקורבים שעשו כבשלהם בממלכתו הרקובה של אריאל שרון וסילקו כל מי שנחשד בחשיבה אחרת מזו שהוכתבה על ידם. כרבים מאזרחי המדינה גם יעלון תמך בתחילה בהסכמי אוסלו הוא גם מציין שבית גידולו היה מפא"יניקי אבל שלא כאחרים ניצב יעלון בצמתים היסטוריים לא מעטים קרוב לאירועים (מפקד אוגדת יהודה ושומרון בראשית הסכמי אוסלו ראש אמ"ן לאחר מכן רמטכ"ל בזמן האינתיפאדה השנייה ועוד.(כך יכול היה לעקוב בזמן אמת אחר השגיאות הפטאליות של ההנהגה הישראלית שגובתה איך לא בתקשורת אוהדת שהתנדבה לשווק תעמולה פוליטית במסווה חדשותי. יעלון הצביע על עצימת העין של ההנהגה הפוליטית לנוכח השקרים והמניפולציות של ערפאת וחבר מרעיו. חמור מכך: חלק ניכר מהשיח הפוליטי והתקשורתי בישראל ב15-השנים האחרונות נועד לכסות על ערוותה של ההנהגה הפלשתינית שלא חששה גם בימים רגועים להצהיר הצהרות לוחמניות נגד ישראל ולא מפסיקה עד היום לחנך את אזרחיה ותלמידיה בספרי הלימוד הרשמיים שלה שהמטרה העליונה של העם הפלשתיני היא לרשת את כל ארצם של היהודים כולל חיפה עכו יפו לוד ורמלה. "אלה רק מילים" נאמר לו "רטוריקה לצורכי פנים."אפשר להוסיף את כינויי הלעג שהופנו כלפי בני בגין בשנות ה90-כל אימת שהביא ציטוטים חמורים מפי בכירים ברשות הפלשתינית ובראשם ערפאת; "אבו אמר" כינו אותו במין סרקזם מהופך על בסיס שמו של ערפאת ")אבו עמאר.(" יעלון אמר שהתהליך החריף עם כניסתו של שרון לראשות הממשלה ולאחריו אולמרט. מה עוזרים הטורים הבודדים שנכתבים בעיתונות נגד ריצת האמוק אחר מקסמי השווא המדיניים אל מול ארסנל אדיר של מניפולציות וספינים שטובי המומחים מפעילים כדי לטמטם את דעת הקהל מלראות נכוחה את מפת האיומים האמיתית של האזור? בניגוד לדעה השולטת בתקשורת הישראלית לדעת יעלון הוויכוח בינינו לבין הפלשתינים לא נסב סביב שאלת הטריטוריה אלא על עצם ההכרה בזכותו של העם היהודי למדינה. עד היום איש בהנהגה הפלשתינית (וגם בהנהגה הערבית בתוך ישראל) אינו מוכן להכיר בכך. בקרב חלק מהאליטה הישראלית הסתמן כבר מזמן ויתור על הסעיף הזה בדמות הזדהות עם סיסמתם של עזמי בשארה ודומיו בדבר "מדינת כל אזרחיה" (ולא "מדינה יהודית דמוקרטית"). עוד עולה מדברי יעלון שהקונספציה השלטת בעשרות השנים האחרונות לפחות בשמאל הישראלי וממילא בתקשורת - לפיה "אנחנו אשמים במצב" שכן עלינו להציב חלופות מדיניות ולנצל "חלון הזדמנויות" ולא להיות "סרבני שלום" - הובילה אותנו לעברי פי פחת שכן האמת הגלויה היא שההנהגה הפלשתינית אינה רוצה בשלום אמת. לו היו הפלשתינים מעוניינים בשלום היו משתמשים במיליארדי הדולרים שנשפכו עליהם כדי לחסל את מחנות הפליטים לשנות את היחס לישראל ולעם היהודי בספרי הלימוד ובכלי התקשורת ולפעול נגד ארגוני הטרור דבר מזה לא נעשה. אבל מי שאמורה לתווך בין הרעיונות והמציאות לבין הציבור התקשורת מוסיפה להתנהג כמועדון ספורט השופט את המציאות לפי אוהדיו ואויביו. מבחינה זאת יעלון סומן כאויב שיש להיזהר מדבריו ולהשתדל ליצור דה-לגיטימציה כלפיו. כך גם עולה מתגובתה של לשכת ראש הממשלה לדבריו שכינתה אותו "חייל משוחרר ממורמר" ואת דבריו כ"נבובים."בספר משלי למדנו חוכמה עתיקה ואקטואלית: גם "אם תכתוש את האוויל במכתש בתוך הריפות בעלי - לא תסור מעליו איוולתו."הריפות הן החיטים הנכתשות וגם אם נצרף אליהן את האוויל ונטחן גם אותו עימן הוא יוסיף לדבוק באיוולתו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו