כשהחייל בשטח, זה לא שחור או לבן

טוב היה אילו אלאור אזריה לא היה יורה במחבל השרוע על הקרקע. טוב היה אילו בכירי מערכת הביטחון לא היו ממהרים לפסוק כי מדובר בחייל שסרח. טוב היה אילו העניין היה נדון במסגרת הצבאית, כפי שנעשה במקרים רבים שבהם לא קיים תיעוד של "בצלם". טוב היה אילו אחרי שקבעה כי "המציאות הביטחונית מאלצת התמודדות עם אתגרים מבצעיים קשים", היתה נשיאת בית הדין אל"מ מאיה הלר מביעה מידה פחותה של נחרצות באשר למניעיו. כי הדיון באזריה אינו דיון של שחור או לבן.

איך בדיוק בוררים אחת מתחושותיו של חייל צעיר, בתקופה של פיגועים יומיומיים, המגיע לראשונה לזירה שאינה מנוהלת כראוי, עם הרבה רעשי רקע? בהחלט ייתכן שתחושת הצדק הטבעית אומרת לו כי מדובר בבני מוות. הוא מכיר את ההנחיות לפתיחה באש, אבל מה אם יש פה צל צילו של ספק?

במצב כל כך מורכב, האם אפשר בכלל לקבוע בוודאות כי "סיבת הירי אינה חשש מסכנה, אלא כי המחבל תקף בסכין קודם לכן, ולדבריו 'הגיע למחבל למות'"? מניין הנחרצות הזאת? הרי לחשוב בו בזמן ככה ולהפך, בייחוד במצבי קיצון, זה דבר די אנושי. מצד אחר, לבחון כליות ולב, בכל הכבוד הראוי לשופטים, זה קצת להיכנס לנעליים של אלוהים, לא?

האם אנחנו באמת רוצים שחייל ייפגע ממחבל, אפילו הוא מוטל ירוי, בגלל הספק? ואיך אפשר לקבוע שההליך המשפטי, שנבחש על ידי כל העולם ואשתו, לא "זוהם" על ידי רוח המפקד ו/או שיקולים שהם מעבר לשיקול המשפטי הטהור, כמו ערכי צה"ל או מה יאמרו הגויים?

השופטים הם בני אדם. הם מושפעים מאווירה ציבורית. לאחר רצח רבין הורשעה מרגלית הר־שפי וריצתה מאסר בגין "אי־מניעת פשע", בנימוק ש"ידעה על אודות כוונותיו של הרוצח ולא דיווחה למשטרה", מה שבדיעבד הופרך על ידי ראשי השב"כ לשעבר כרמי גילון ועמי אילון. אבל היתה אווירה שתובעת אשמים נוספים, והר־שפי היתה מתנחלת. טעות, טועים, טעינו. לקח הר־שפי צריך היה לעמוד לנגד עיני שופטיו של אזריה.

אלאור הוא חייל פשוט. לא גיבור ולא רוצח. הוא לא צריך להלך עם אות קין ולשאת על כתפיו הצעירות את נטל העיוותים הנוצרים במסגרת המלחמה בטרור. החייל הזה, במחילה מהרמטכ"ל, הוא של כולנו, אלו ששולחים את ילדינו מתוך חובת הזכות אלי קרב, ובחשש אינסופי שחלילה ייפגעו או יטעו בשיקול הדעת. וגם השופטים הם של כולנו, המעדיפים מדינה מתוקנת, שבה מותר גם לערער על פסיקתם מתוך הכרה שאפילו הם, בכל הכבוד הראוי, לא יותר מבשר ודם.