1. אם מסתכלים מנקודת מבט היסטורית, הרי שהניצחון הגדול של הפועל ב"ש על מכבי ת"א בטרנר עשוי להתברר כמשמעותי לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר הזכייה באליפות בעונה שעברה.
הרי האלופה הגיע למשחק ללא השחקן הכי משמעותי שלה בשנתיים האחרונות, טוני נוואקמה ובהתאם המשחק במחצית הראשונה היה בשליטה ברורה של הצהובים. זה קרה כי מכבי פתחה עם שלושה קשרים באמצע, ואילו ברק בכר התנהג כמו גמבלר כשפתח עם מיכאל אוחנה.
לפעמים צריך חוש של מאמן כדי לנצח משחקי עונה שכאלה. אותו אוחנה היה זה ששרף את הדשא בטרנר, מחוף לחוף, כל הדרך לשער של בן שהר. זה היה שער משמעותי לדינאמיקה של המשחק כי הוא החזיר את ב"ש לעניינים.
במחצית השנייה בכר לא חיכה שנייה, הוציא את אוחנה והכניס את מהראן ראדי, מה שעזר לב"ש להשתלט על האמצע ולהציג מחצית שנייה טובה בהרבה. הוא גם הרשה לעצמו לעלות עם שניים בקישור האחורי, כי יש לו הגנה פשוט פנטסטית.
מיגל ויטור הוא אחד הבלמים הכי טובים ששיחקו כאן, אולי הכי טוב מאז דגלאס דה סילבה.
2. לב"ש יש כמה יתרונות בולטים על פני ת"א, הבולט שבהם הוא בעמדת המאמן. שוטה ארבלדזה, כמו נגד מכבי חיפה, הגיב מאוחר ורק אחרי שבוזגלו הדהים בכדור חופשי ענק שנעץ ברשת של ראיקוביץ', למרות שכל השחקנים של מכבי עמדו בחומה.
זה היה שער שכולו עבודה נטו של מאמן. מהראן ראדי היה חם לבעוט, רצה לכבוש נגד האקסית. אבל בכר סימן 11 מהספסל כמו מאמן כדורסל, ואחרי דקה נגמר משחק העונה.
רק בגלל חוסר ריכוז בסיום של בוזגלו זה לא נגמר בתבוסה מהדהדת לסגנית האלופה. השבוע אמר יורדי קרויף לתקשורת ההולנדית כי בכל קיץ מאז שנכנס לתפקידו בת"א, הוא רדף אחרי ארבלדזה בניסיון להחתימו במועדון. אז אחרי שהמאמן הגאורגי כשל נגד כל אחת מקבוצות הצמרת שפגש עד כה, וניצח את המשחקים שהוא היה אמור לנצח בכל מקרה, אפשר להעלות תהיות לגבי האמירה הזו.
3. זה נכון גם לגבי הניהול המקצועי. תסתכלו על הזרים של ב"ש שעלו דולר וחצי בהשוואה לסכומים המטורפים שמכבי שילמה על הזרים שלה. איזה תרומה היא קיבלה מהם היום? ראיקוביץ' היה בסדר, איגיבור היה חלש להחריד, סקאריונה לא מדויק וקיארטנסון הלך לאיבוד מול ויטור וצדק. שחמט של אלונה ברקת ובכר לגולדהאר וקרויף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו