קולות מלחמה נשמעים במחוזותינו מזה מספר חודשים. לא, זו אינה מערכה נוספת בגבול הרצועה או בגבול הצפון, אלא מלחמה שיש מי שמבקשים שלטעון שמצד אחד של המתרס שלה עומד לכאורה צה"ל, ומצדה השני ההלכה. העברת ענף תודעה יהודית לאגף כוח האדם בצה"ל, הסערה סביב מינוי של הרב קרים לרבצ"ר החדש, נאומו של ראש המכינה הקדם צבאית בעלי הרב לוינשטיין – הן רק חלק מהפרשות אשר הובילו את השיח הציבורי בנושא, כאשר כל אחת מהן מביאה להעמקת השסעים ואווירת המלחמה.
אל אחד הקרבות האחרונים התעוררנו אתמול בבוקר, עת הכותרות הכריזו על "המלשינון הדתי", בהתייחסן ליוזמה חדשה הקוראת לחיילים לדווח על מקרים בהם הם חשו פגיעה ברגשותיהם הדתיים או באורח חייהם הדתי. וכך שוב התחילה לה מערכה חדשה, שמצדה האחד מובילת היוזמה עמותת "צו 1" הטוענת כי מטרתה להגן על החיילים הדתיים והמסורתיים מפני פגיעה באמונתם הדתית והיהודית, ומן הצד השני צה"ל שטוען כי מדובר בניסיון לפילוג הצבא כמו גם עמותת שונות שכבר הכריזו על הקמת מלשינון נגדי למניעת כפייה דתית בצה"ל.
נראה כי מערכה אחרונה זו מוכיחה פעם נוספת, שבמלחמות אין מנצחים אלא רק מפסידים. הגם אם כוונת טובות או תחושה שהציבור הדתי מצוי תחת מתקפה הובילו את עמותת "צו 1" לצאת ביוזמתה החדשה, בפועל תוצאותיה רק מלבות את אווירת המלחמה ויוצרת מציאות שהופכת את צה"ל לאויב. כמי שעומדים בראש מוסדות ציונים-דתיים אשר מאות מתלמידיהם ותלמידותיהן שירותו וימשיכו לשרת בחוד החנית של צה"ל ביחידות ובתפקידים המובחרים ביותר, אנו מסרבים לקבל מציאות מעוותת זו אשר כורתת את הענף תחת רגלינו כחברה וכעם.
ישנה חשיבות גדולה וחובה לטפל בבעיות הלכתיות בהן נתקלים חיילים וחיילות בצבא, וזאת כמובן ללא כל פשרות בנוגע להלכה. אולם יוזמות דוגמת "המלשינון" הינן כרסום ופגיעה בצה"ל שהינו הגורם החשוב ביותר שעדיין מאחד את כולנו. על המערכת הצבאית מוטלת החובה לאפשר לחייליה וחיילותיה לשמור ולהקפיד במצוות. ידוע לנו שהמציאות אינה מושלמת, ושישנן חריגות עליהן אסור לחפות ולגביהן החיילים הדתיים חייבים להתלונן, אולם התלונה צריכה להיעשות אל מפקדיהם ואל הרבנות הצבאית, ולא אל גופים חיצוניים. הבדיקה והתיקון צריך וראוי שימשיכו להיעשות על ידי המערכת בשיתוף הרבנות הצבאית מתוך ייחס של אמון וכבוד. הקמת מוסדות חילופיים וחיצוניים אינה ראויה, מערערת על סמכותו הבלעדית של צה"ל ומפקדיו ופוגעת באופיו וברוח חייליו ומפקדיו.
כיום אנו עדים להתקדמות משמעותית במערכות העומדות לטובת החייל והחיילת הדתיים, ביחס לשנים עברו. השיפור במערך הכשרות הצה"לי, מעורבותה של הרבנות הצבאית בחייו הדתיים של החייל והמערך לשילוב בנות דתיות בצה"ל - הם רק חלק מהדוגמאות הרבות לכך. הן על הציונות הדתית והן על צה"ל ומפקדיו להמשיך לדחוף להמשך התקדמות ברוכה זו, ולפעול לפיזורם של ענני המלחמה תוך שמירת חירותם של החייל והחיילת הדתיים לצד חיזוקו של צה"ל ואחדותו.
הכותבים הינם חברי הנהלת ארגון רבני בית הלל. הרב יהודה גלעד הינו ראש ישיבת מעלה גלבוע והרב אוהד טהרלב הינו ראש התכניות הישראליות במדרשת לינדנבאום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו