"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האמת על ה"סיוע ההומניטרי" לחמאס

האמת על ה"סיוע ההומניטרי" לחמאס

,עודכן

הדיווחים על מעצר מוחמד אל־חלבי, מנהל הסניף העזתי של ארגון הצדקה World Vision, היכו לא מעט גלים בעולם. מדובר בגוף ידוע, אחד מן הארגונים ההומניטריים הגדולים, שמתיימר לעזור לילדים בעולם השלישי. כפי שמתברר כעת, ככל שמדובר ברצועת עזה, כספי התורמים מארה"ב, מאירופה ומאוסטרליה הלכו בעיקר לחיזוק הזרוע הצבאית של חמאס. בין השאר, הכסף שימש לרכישת נשק בסיני, לחפירת מנהרות התקפיות ולתשלום משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם.

רוצחי חמאס לא בחלו גם בסיוע חומרי אחר מ־World Vision - הם קיבלו אלפי חבילות מזון ואפילו חבילות של מוצרי היגיינה. כשמתפללים באלפי כנסיות ברחבי ארה"ב תרמו דולר או שניים ל"ילדים המסכנים", מי שחייכו חיוך רחב היו מקבלי הדולרים האלה - המחבלים בעזה. יותר ממחצית תקציב הסיוע השנתי של הארגון לרצועת עזה הופנה ישירות לחמאס. בסך הכל קיבל ארגון הטרור בין 40 ל־50 מיליון דולר. ייתכן שזה רק קצה הקרחון. הרי גם ארגונים הומניטריים נוספים שופכים תקציבים אדירים אל הבורות השחורים, שפעם מכונים "עזרה לפלשתינים" ופעם - "שיקום עזה".

במשך שנים נציגי World Vision, כולל הבכירים בארגון, תרמו עוד תרומה למאמץ האנטי־ישראלי. שוב ושוב הם ניצלו כל במה כדי להציג את ישראל כאחראית לסבל הילדים הפלשתינים. העובדות אף פעם לא בילבלו את דוברי הגוף הזה. הם ידעו, כמובן, שחמאס משתמש באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי, משגר טילים אל ישראל משכונות מגורים ומאחסן נשק בבתי ספר, אך שום מילת גינוי לחמאס לא הושמעה. ביחס לישראל, לעומת זאת, חגגו השקרים והאשמות השווא. כך, בשנת 2012 נשיא World Vision בארה"ב טען שישראל לא מאפשרת לנוצרים מיו"ש ומעזה לחגוג את חג הפסחא בירושלים. הטענה היתה שקרית לחלוטין (רק באותה שנה ישראל הנפיקה יותר מ־20 אלף אישורים כאלה, הרבה יותר ממה שנתבקש), אבל הנזק לתדמית הישראלית בעיני הנוצרים בעולם נעשה בוודאי, ואת שיעורו אפשר רק לשער.

וכאילו לא די בכך, גם בשנים עברו תרם World Vision בעין יפה לפעילות אנטי־ישראלית. כספי הארגון מימנו, למשל, תוכנית ששמה "ישו במחסום". תוכנית זו ניסתה להציג לקהל הנוצרי בארה"ב את ישראל כהתגלמות הרוע. האמצעי פנה אל הרגש החשוב ביותר עבור קהל זה: משתתפי התוכנית נדרשו לדמיין את ישו נבדק ומטורטר במחסומים על ידי חיילים ישראלים. למעשה, זו היתה אנטישמיות מן הזן הגרוע - "היהודים התעללו בבן האלוהים", שידר המסר של הוגי הרעיון, "ועכשיו הם מתעללים במסכנים אחרים". למעשה, חלק ניכר מן המימון של תנועת החרם נגד ישראל מגיע מכספי תורמים תמימים, שבטוחים כי תרומותיהם מצילות נפשות אי שם באסיה או באפריקה.

למרבה הצער, World Vision לא לבד בהיגררות למסע האנטי־ישראלי. ארגונים נוספים, דוגמת HRW ואמנסטי, נפלו באותה מלכודת. כל זה מתרחש בעולם שבו, מצד אחד, יש עשרות מיליוני מסכנים שבאמת משוועים לסיוע, ומצד אחר יש עשרות מיליוני אנשים במערב שמוכנים לתרום בעין יפה למטרות נעלות, כביכול. את התורמים האלה, את טוב ליבם ואת תמימותם מנצלים יום־יום באופן ציני ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו