"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"סייקס־פיקו", הגולן וישראל

,עודכן

ב־16 במאי לפני מאה שנה נחתם הסכם סייקס־פיקו, שבו בין היתר נקבעו הפרמטרים לגבולות ארץ ישראל המנדטורית, ובהמשך לחלק מגבולותיה של מדינת ישראל, והוא גם זה שבמידה לא מבוטלת תרם לעצם הגשמת החזון הציוני. מה שהינחה את צרפת ובריטניה היו האינטרסים הגיאופוליטיים שלהן, אולם גם המגמות של גורמים נוספים שיחקו תפקיד, דוגמת השאיפות הלאומיות של הערבים, שהיו אמורים לסייע לבעלות הברית האנגלו־צרפתית במלחמה נגד הטורקים והגרמנים, אף שבפועל לא עמדו בציפיות מהם.

בהסכם נקבע שאזור השליטה הבריטי העתידי יכלול את השטחים שמהם חוטבו אחר כך המדינות המלאכותיות עיראק, כוויית ועבר הירדן, וצרפת קיבלה את הנתח שכלל את סוריה ולבנון (וחלק קטן מטורקיה עצמה).

מארק סייקס הבריטי היה ציוני נוצרי מסור וראה בהקמת ישות יהודית במולדתו העתיקה צו היסטורי דתי ומוסרי, אך גם סבר שלעם היהודי ברחבי תבל, ובעיקר באמריקה, יכולה היתה להיות תרומה פוליטית חשובה להשגת הניצחון על המחנה בראשות גרמניה, וכי אחרי המלחמה, בית לאומי יהודי בפלשתינה יהיה באופן טבעי משענת לאינטרסים הבריטיים באזור. זו, יש לזכור, היתה גם הגישה של התנועה הציונית בראשות חיים ויצמן, ולהסכם שמארק סייקס קידם אכן היתה אחר כך השפעה בלתי מבוטלת על הצהרת בלפור.

הסכם סייקס־פיקו המקורי אושר והורחב בוועידת סן רמו ב־1920. בלחץ בריטניה, האישור כלל כאמור גם את הצהרת בלפור, אך נושא הגבולות הסופיים עדיין לא נקבע אז, ולעובדה זו היו השלכות על רמת הגולן. התנועה הציונית בשלהי מלחמת העולם הראשונה תבעה את השטח עד לנהר הליטני וכן את האזור שבו נמצאים מקורות הירדן. אף על פי שהגליל העליון אמור היה בתחילה להיכלל בטריטוריה הצרפתית, ב־1924 הורחב השטח של המנדט הבריטי צפונה, במידה רבה בזכות היישובים העבריים מטולה, תל חי וכפר גלעדי, שהוקמו בשטח שהיום מכונה אצבע הגליל, עד לגבול הבינלאומי הנוכחי. נהר הליטני, מקורות הירדן, החרמון ורוב הגולן, למעט 10 מטרים מקו הכנרת, וכן נהר הבניאס, נשארו בידי הצרפתים, ואחר כך הסורים. מצב זה היה קיים עד מלחמת ששת הימים, שהחזירה את מעמדה של רמת הגולן ליושנו ולמה שאמור היה להיות מצבה לפי ההסכם המקורי.

להסכם סייקס־פיקו יש היום עדנה לא רק בגלל עתידה של רמת הגולן, אלא אולי עוד יותר מפני שמאה שנים בלבד לאחר חתימתו, כל המדינות הווירטואליות שהוקמו כתוצאה ממנו התפרקו לפרודות שבטיות ודתיות נבדלות, ולמה שמתרחש בהן וביניהן עכשיו ובשנים הבאות תהיה השפעה עצומה לא רק על האזור ועל אירופה, ואולי אף על אמריקה, אלא בהיבט שלנו, על ביטחונה של מדינת ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר