ראה כוכבים

החברים שסיפרו ש"דיוויד מותש" • השחקנים שראו בעוזר המאמן כתובת להתייעצויות • והבוס שהיפנה עורף לטובת תאגיד ששווה מיליארד דולר • דיוויד בלאט וקליבלנד כבר לא, וזה לא מפתיע

1 ב־11 ביולי 2014, כאשר העם היושב בציון חיפש מחסה בפתיחתו של מבצע צוק איתן, התכונן דיוויד בלאט לאימון הבוקר של קליבלנד בליגת הקיץ בלאס וגאס. לפתע התקרב אליו דיוויד גריפין, הג'נרל מנג'ר של הקבוצה, ומסר לו את הטלפון הנייד שלו. על הקו היה דן גילברט, הבעלים של הקבוצה: "השגנו את האיש הגדול", בישר לבלאט. 

בלאט, שטרם עיכל את המעבר החד מהאולמות בגן נר ובהדר יוסף לליגה הטובה בעולם, נותר בהלם. עד לפני רבע שעה הוא היה בטוח שהוא הולך לאמן קבוצה סולידית, שבעבודה קשה ויסודית יביא אותה לצמרת האזור המזרחי - ופתאום, בום. הוא צריך להביא אליפות כאן ועכשיו. צל"ש או טר"ש. לתוכנית "עובדה" בערוץ 2 אמר בלאט: "כשנופל לך סוס מהשמיים לא בודקים לו את השיניים". הבעיה היא שאותן שיניים לעסו לבסוף גם את בלאט. יום ששונו הפך ליום אסונו.

 

2 במפגש עם הקהילה היהודית באוהיו לפני כשנה דיבר דיוויד בלאט על ארבעת העקרונות המנחים אותו כמאמן: 1. שליטה בחומר - דע על מה אתה מדבר; 2. פילוסופיה - דרך שאתה מאמין בה; 3. מנהיגות - תגרום לאנשים ללכת אחריך; 4. להיות בן אדם ולכבד כל אדם באשר הוא. התקשורת, שנכחה באותו אירוע, הוסיפה גם עיקרון חמישי מדבריו של בלאט: הקבוצות שלו תמיד התנהלו ושיחקו כקבוצה. 

זה לא מה שקרה לבלאט בקליבלנד. הדרך שלו, שבעטייה קבוצותיו תמיד נראו באפריל הרבה יותר טוב משנראו בנובמבר - לא יכלה לבוא לידי ביטוי בקבוצה הזאת. מה שהוא לא היה עושה היה מוביל למסלול התנגשות עם לברון ג'יימס. בלאט העדיף להוריד את הראש ולספוג. זה הספיק לו לתקופה של שנה וארבעה חודשים, שבה כל עוד היה אנדרדוג והקבוצה חסרה את כוכביה עקב פציעות - כמו בימיו במכבי ת"א, בנבחרת רוסיה או באיטליה - "ניצח משחקים שאף אחד לא ציפה שינצח". ברגע שקליבלנד הפכה בקיץ לקבוצה היקרה ביותר בליגה, שעון החול שלו התהפך.

 

3 באוגוסט האחרון פגשתי את בלאט באימון נבחרת ישראל ביד אליהו. כשהגענו לדבר על לברון ג'יימס, בלאט לקח נשימה ארוכה וטען ש"זה מאוד־מאוד קשה". 

לאנשיו הקרובים סיפר בלאט על הסבל שלו מג'יימס. על העובדה שזה בלתי אפשרי לתקשר איתו ועל כך שבסופו של דבר ג'יימס עושה מה שהוא רוצה. אנשי מקצוע ישראלים שפגשו את בלאט בתקופה האחרונה סיפרו על אדם מותש וחסר אנרגיות; "זה לא דיוויד שהכרנו, דיוויד הוורקוהוליק". בלאט הודה שלאמן בליגה הטובה בעולם זה עניין מתיש ואמר כי הוא לא יודע אם יאמן בה עוד כמה שנים. 

רק לפני שנה וחצי הצהיר בלאט שהוא כמו זיקית, ושאין לו בעיה להסתגל למקומות חדשים. אבל קליבלנד - בקדנציה השנייה של לברון ג'יימס - זה משהו אחר לגמרי. בניגוד למה שחושבים בישראל, בלאט לא התרגש משיבוצו לאימון נבחרת המזרח באולסטאר הקרוב, אלא רצה לחזור לישראל, לארבעה ימי חופש, כדי לראות את ההתקדמות של בנו תמיר בהפועל ת"א. 

 

4 לברון ג'יימס, בניגוד למה שהצטייר במחוזותינו השבוע, אינו שונא יהודים או ישראלים. במשך תקופה ארוכה הוא נמנה עם חסידיו הקרובים של הרב פינטו, ובתחילת העשור אף נפגש עימו כמה פעמים בניו יורק. "הוא אדם טוב", אמר הרב על הכוכב. 

אלא שלברון ג'יימס הוא לא שחקן כדורסל, אלא חברה. תאגיד שסך הכנסותיו מתקרב למיליארד דולר! ותאגיד או חברה פועלים קודם כל לטובתם ואחרי זה לטובת סביבתם. ג'יימס בכלל לא דיבר עם ראשי הקאבס לפני שהודיע ב־11 ביולי כי הוא "חוזר לקליבלנד". אבל מי יגיד לא לבן שחוזר הביתה?

רענן כץ, מבעלי מיאמי היט, טען השבוע כי ג'יימס ניסה גם במיאמי לעשות למאמן אריק ספולסטרה את מה שעולל לבלאט. ההבדל הוא שמעל המאמן במיאמי כיהן הנשיא והמאמן האגדי לשעבר פט ריילי, שדואג תמיד להבהיר לשחקנים: you play with my way or you go to the highway (או שתשחק בדרך שלי, או שתהיה באוטוסטרדה בדרך הביתה), וכן שיחק לצד לברון הכוכב דוויין ווייד, שאיזן אותו. לבלאט, לעומת זאת, היה ג'נרל מנג'ר מפוחד שרק לפני שנה וחצי הצהיר כמה הוא מתרגש לשבת ליד בלאט והתרשם מהתשוקה ומהיצירתיות שלו, ובשבוע שעבר - כדי לשמור על הראש שלו - שלח את המאמן הביתה.

5 רפי וירשובסקי, לשעבר הפיזיותרפיסט של מכבי ת"א ונבחרת הטניס, היה אורחו של דיוויד בלאט לפני כשנה בקליבלנד. וירשובסקי צפה במשחקי הקבוצה והשתומם כיצד עוזר המאמן של בלאט, טיירון לו, הסתודד באחת מפינות המגרש עם לברון ג'יימס ושאר השחקנים. 

התופעה הזו אינה מפתיעה מדי: ידוע שבקבוצות כדורסל שחקנים רבים רואים בעוזר המאמן מעין פסיכולוג ואיש קשר שדרכו אפשר להגיע למאמן. כזה היה בלאט עצמו, כשכיהן כעוזר מאמן בגליל ובמכבי ת"א. אחרי ששיבק פוטר מהגליל, הפך בלאט, כמו לו, להיות המאמן הראשי - גם בזכות קשריו עם השחקנים.

 

6 בעיתונות הכדורסל באירופה, שם עקבו בהערצה אחרי מסעו של דיוויד בלאט לצמרת האן.בי.אי בעונה שעברה, נכתב השבוע כי "המאמן שילם על כך שהוא אירופי", למרות שבלאט הוא בכלל אמריקני. הכוונה היתה שבלאט מגיע מאירופה, שם המאמן - בעיקר אם הוא בכיר - נחשב למלך ועל פיו יישק דבר. 

התפיסה המערכתית האירופית הזו נוגדת לחלוטין את הכדורסל האמריקני, שם ההצגה היא בלעדית של השחקנים. באן.בי.אי צריך לדעת לנהל את הכוכבים לפני שאתה מצליח בכלל. גם מג'יק ג'ונסון ומייקל ג'ורדן פיטרו מאמנים (פול ווסטהאד פוטר מהלייקרס של ג'ונסון דווקא אחרי שזכה באליפות). 

ייתכן שבלאט היה חייב לקחת את משרת עוזר המאמן בגולדן סטייט כדי להקל על עצמו במעבר לליגה הטובה בעולם; אבל כמה אנשים אתם מכירים שיוותרו על הצעה להיות מנכ"ל בשכר של 10 מיליון דולר לשלוש שנים, ויעדיפו להיות סמנכ"ל בשליש מחיר? 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו