דרכי האיסלאם לרומא

המומים משרשרת אירועי הטרור בפאריס, משתתפים ישראלים רבים בצערם של הצרפתים. נדמה כי המערב הולך ומפנים שמפלצת האיסלאם הרדיקלי מפרשת חנופה וריצוי כחולשה וגובה על כך מחיר גבוה.

זוהי שעת מחילה לצרפת על ניסיונותיה לרצות את מובלעות הטרור המתהוות בשכונות עריה, המתוגברות במהגרים ובנתינים איסלאמים חוזרים (חלקם מדאעש), על חשבון ישראל. מי במערב שחשב שהבעיה הפלשתינית היא מקור הצרות במזרח התיכון, הבין שטעה. מי שהתעלם מהטרור הפלשתיני שהיכה "רק" בישראלים, סובל עתה מגל הטרור העולמי, שאת תורתו הנחילו הפלשתינים לארגוני הטרור האיסלאמיים (והאחרים) בכל העולם.

הנטייה המערבית לחפש את הרציונל שמאחורי פעולות האיסלאם הרדיקלי כתגובות התניה לצעדי עוינות מערביים נגד האיסלאם היא טעות. הערים שנקבעו "על הכוונת האיסלאמית", לצד פאריס, אינן רק חלק ממסע נקם איסלאמי על מעורבות מדינות המערב בעימותים כנגדו באפריקה, בסוריה ובעיראק, אלא מדובר גם בתוכנית איסלאמית גלובלית וסדורה.

ערים רבות הוכו כבר בטרור איסלאמי באירופה ובארה"ב, ולכן איומי דאעש כי מסע הטרור בפאריס יימשך גם לוושינגטון, ללונדון ולרומא, ערים בעלות משמעות מדינית, כלכלית וסימבולית, אינם מפתיעים. דווקא קביעת רומא כמטרתו של דאעש מבהירה את שאיפתו הגלובלית האמיתית של האיסלאם הרדיקלי כנגד "הצלבנים". אין מדובר בתגובה ל"פשעי" המערב, אלא ביטוי רב־שלבי מורשתי למסע תוקפנות גלובלי מאורגן נגד ה"כופרים" ב"בירות הזנות והמתירנות שלהם".

ואכן, רומא - ובליבה הוותיקן - היא בירתו הסימבולית של העולם הנוצרי. לפיכך כיבושה המיועד הוא מימוש דתי של השתלטות האיסלאם על העולם, הכוללת כיבוש הטריטוריות, הרכוש והנפש של המערב הצלבני הכופר, בדרך להתאסלמותו. מדובר בקוד תפעולי איסלאמי נחוש ואלים, הנגזר ממורשת הנביא ומהביוגרפיה שלו, ואשר מונחל באמצעות המטיפים של רשת האחים המוסלמים העולמית שהיא בית הגידול של דאעש, אל־קאעידה, חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ודומיהם. שייח'ים אלה מסיתים ומגייסים את "המוג'אהדין" במסגדי המובלעות האיסלאמיות באירופה, במדינות האיסלאם ואף בישראל (ראאד סלאח והתנועה האיסלאמית).

תועמלניה של רשת גלובלית ואלימה זו בטוחים כי המוסלמים הם אומת העילית החמושה בעקרונות האלוהיים העדכניים. לכן, לתפיסתם, ראויים המוסלמים בצו האל לשלוט ולשכנע אחרים בפיתוי ומרצון, בהפחדה ובטרור, להתאסלם או להורגם בחרב. להבנתם, כפי שקונסטנטינופול נפלה בידי האיסלאם, כך תיפול לידם גם רומא, ועימה העולם.

עניבת החנק סביב צרפת ומדינות המערב האחרות מתהדקת. האיסלאם הרדיקלי ניזון מ"ניצחונות" ומגייס מהגרים ממדינות ערב ה"אביביות" ומוסלמים נתיני המערב, החוזרים מהמזה"ת כ"מוג'אהדין". תנופה זו נבנית גם על חולשת המערב, הכלוא בחוקי הפלורליזם וחירויות הפרט ולכוד בסבך התקינות הפוליטית. ליקויים אלה יוצרים בקרב קברניטיו תפיסת מציאות לקויה ומונעים מאותות האסון להיקלט על מסכיהם. דווקא באווירת הבל זו צולבים השייח'ים הזוממים וכסילי "זכויות האדם" את השליחים המזהירים כ"איסלאמופובים" ומנצלים את ערכי המערב, המוגדרים "כהפקרות", כחלל ריק לביצוע טרור.

הקרב על הוותיקן בעיצומו. קדאפי, שסבר כי האיסלאם הדמוגרפי יכבוש את אירופה ללא יריית כדור - טעה. ההסכם האמריקני עתיר הממון והשת"פ עם איראן הגבירו את תחושת המצוקה של דאעש, הפועל עתה "בבית" נגד קואליציית "הכופרים", הכוללת את רוסיה, ארה"ב ואיראן השיעית, פגע טרוריסטי בפני עצמו, לצד גרורותיהן (חלק ממשטרי ערב וישראל). פגיעתו רווית הדם של דאעש צפויה ביתר שאת בעומק מדינות המערב. מלחמת עולם שלישית זו בין האיסלאם הרדיקלי לעולם המערבי מצריכה שידוד מערכות, שת"פ בין דמוקרטיות וויתור זמני על כמה ערכי איכות חיים לטובת החיים עצמם.