"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קלינטון לא יכולה לחמוק מאחריות

,עודכן

גם חסידיו ותומכיו המושבעים ביותר של ברק אובאמה נאלצים היום להודות, שמדיניותו במזרח התיכון פשטה את הרגל ותרמה להמשך שפיכות הדמים בסוריה ולגל הגואה של מיליטנטיות איסלאמית רצחנית, המאיים על עצם קיומן של קהילות ואוכלוסיות שלמות.

ואולם אף שלנשיא "זכויות יוצרים" למחדליה ולכשליה של האסטרטגיה האמריקנית, אין להתעלם מחלקה של מי שהיתה יד ימינו בעיצוב מדיניות החוץ האמריקנית בתקופת כהונתו הראשונה - מזכירת המדינה הילארי קלינטון - בתהליך ההידרדרות המואץ במעמדו של ההגמון האמריקני.

קלינטון שואפת לרשת את אובאמה, ונשאלת, אפוא, השאלה האם לנוכח מעמדה כשותפה בכירה בתהליך קבלת ההחלטות בתחום מדיניות החוץ במשך ארבע שנים תמימות היא ראויה להנהיג את האומה האמריקנית? והאם יש היגיון בשיגורה למשרד הסגלגל של מי שפסעה לצידו של אובאמה במצעד האיוולת והאשליות, כדי שתוכל להשלים את המשימה וכך לסתום את הגולל על עידן העליונות האמריקנית?

למרות מאמציה הבלתי נלאים של קלינטון לבדל כעת את עצמה ממורשתו של הנשיא, העובדות מדברות בעד עצמן ומצביעות על תמימות דעים מלאה ביניהם בכל סוגיות הליבה שעמדו על סדר היום הבינלאומי בתקופת כהונתה. עדות מובהקת לסימביוזה זו, המבהירה מדוע מתקשה מזכירת המדינה לשעבר להיחלץ כעת מן הסד שאליו היא כבולה, היא "פרשת בנגאזי", הממשיכה לעמוד במוקד של חקירות קונגרסיונליות ודיון ציבורי נוקב. הגם שמחלקת המדינה הוצפה סימנים המעידים על מתקפת טרור הממשמשת ובאה על מתחם הקונסוליה האמריקנית בעיר בנגאזי שבלוב, התעלמו קלינטון והכפופים לה מן הסכנה המוחשית והמיידית - שכן, בראייתם, נמוג לו זה מכבר איום הטרור האיסלאמי.

גם לאחר הפיגוע הקשה, שאכן בוצע ב־11 בספטמבר 2012 על ידי קבוצה מאורגנת של מחבלים שפעלו בהשראת ארגון אל־קאעידה - באותו פיגוע נרצחו השגריר האמריקני בלוב, כריסטופר סטיבנס, ושלושה דיפלומטים נוספים - המשיכה קלינטון להתכחש למציאות. היא הקפידה להגדיר את האירוע כהפגנה ספונטנית, שיצאה מכלל שליטה, ולא כפעולת טרור מתוכננת. ניסיון טיוח זה, והמאמץ שבא בעקבותיו למזער ולגמד את היקפה ומשמעויותיה של מתקפת הטרור הרצחנית, ממשיכים לרדוף את המתמודדת הדמוקרטית עד היום, ובין השאר גרמו להסתבכותה המביכה בפרשת "מיילגייט", שריסקה כליל את אמינותה.

לא נותר אלא להמתין ולראות אם (בהנחה שתזכה במינוי הדמוקרטי) הציבור האמריקני יחליט להושיב בבית הלבן פוליטיקאית ששיחקה תפקיד מרכזי בממשל כושל, אשר ויתר ללא קרב על מעמד העל שלו כקודקוד הפירמידה העולמית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר