"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדור הצעיר: עדיין קוראים

,עודכן

רבים טוענים ש"ילדים אינם קוראים" אך נדמה כי אימרה זו מצטרפת אל שלל האמירות המבקשות להטיל דופי באיכות הדור. ואולם כאשר מבקשים לומר שילדים אינם קוראים, צריך לנסח זאת באופן שונה: ילדים "שבויים" זמן רב מול מסך, וזה גורע מכמות הקריאה. תהליכי הקריאה נעשים גם מול מסך, ומשום כך אופי הקריאה השתנה ואיתו השתנו גם התכנים.

החלפת המושג "ספר" ב"טקסט" אינה מקרית, שהרי בכל תהליך קריאה יש ערך מוסף. "עם כל טקסט אנחנו לומדים גם עלינו ותהליך זה אפקטיבי עוד יותר אם החוויה שאנחנו אמורים לחוות אינה נאמרת במפורש אלא יש להסיקה מן הטקסט" (איזר, 14:1987). נכון שאנחנו מבקשים לייחד מקום לטקסט הספרותי המספק תנאים בסיסיים להתהוות חוויה - אך כידוע, הקורא הוא שמעורר את הטקסט לחיים, כי באמצעות תהליך הקריאה החוויה יכולה להיתפס באופנים שונים, להיטען בפרשנויות מפרשנויות שונות על פי אסכולות קריאה או אפילו תלוי מצב רוח. גדולתו של טקסט היא באפשרות הניתנת לקורא לקחת חלק בעלילה הנטווית בין דפי הספר. הוא יכול לצאת מעולמו שלו ולהיכנס לעולם אחר, שבו ניתנת לו האפשרות לחוות חוויות קיצוניות של הנאה וסבל בלי שיהיו כרוכות בכך כל תוצאות לגביו - מעין מעבדה מוסרית.

ילדים נחשפים אל הרשת עם חלב אמם והשימוש ברשת להצגת סיפורי ילדים תורם להעצמת קריאה. ויאמרו המלעיזים שבתהליך החשיפה נפגמת החוויה, שהרי יש כאן עיבוד של תמונה ומכאן איבוד של יכולת הפיכת הכתוב לתמונה מדומיינת בעיני רוחו של הילד. אז אם המטרה היא חשיפה לקריאה משום כל המעלות הגלומות בה, קריאה כיוצרת תהליך אורייני, אז מה זה משנה באיזה אופן נחשפים אל הטקסט? מה שחשוב הוא שבבסיס תהליך הקריאה עומדת ההנחה שהקריאה היא האינטראקציה שבין הקורא לבין הטקסט, כפי שהיא באה לידי ביטוי באספקטים הבאים: הקריאה כתהליך של חיפוש משמעות. הקריאה כתהליך בונה משמעות. הקריאה כיישום של סוגי ידע שונים. חשוב לזכור כי לטקסט - בין שהוא נקרא בכריכה קשה ובין שבאמצעים דיגיטליים - הרי תפקידו נותר בעינו לפתוח בעיני הקורא נושאים חדשים שאולי לא היה מתוודע אליהם באופן אחר, ללמד אותו ערכים ודרכי מוסר אם באופן גלוי ואם באופן סמוי. ללמד אותו איך להתמודד עם סיטואציות בסביבתו ולהראות לו כיצד התמודדו אחרים עם בעיות כמו שלו. להבין טוב יותר את עצמו וגם את האחרים, להראות שלא רק אנו חווים את אותן בעיות ועל ידי כך להקל עלינו במצוקות הקיומיות.

אם כן, די להספיד את תהליכי הקריאה. במקומם יש לכונן תהליך של תיווך ראוי: הקניית ידע, פיתוח עמדות אצל הקורא הצעיר ועיצוב התנהגות חברתית. את זאת ראוי לעשות על ידי הדגמה אישית - לקרוא בחברת הילד, לשוחח עם הילד על ערך הקריאה ועל תוכני הספרים, גם על אלו הנקראים בשעת קריאה בבתי הספר, ולהזכיר לילד שגם ספר הוא מתנת יום הולדת מכובדת.

הכותבת היא מרצה וחוקרת ספרות וספרותילדים במכללה האקדמית אחוהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר