"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בפתחו של "השבוע הלאומי" של ישראל

בפתחו של "השבוע הלאומי" של ישראל

,עודכן

עם סיומן של חגיגות המימונה המסורתיות הערב, יעמוד הציבור הישראלי בפני שבוע החוזר על עצמו מדי שנה ושהוא בעצם שבוע המגדיר, לטוב ולרע, את הישראליות - כולל את אלו הנפקדים ממנה. השבוע הזה יתחיל ביום רביעי שבו נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, עבור ביום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה וסיומו ביום העצמאות. זהו שבוע שכל כולו מעבר בין קטבים קיצוניים המהווים סימבול הנע בין עצב לבין שמחה, בין חורבן לבין צמיחה ובאופן יותר דרמטי הוא תזכורת אולטימטיבית למה שהיינו, מה שאנחנו ומה שהיינו רוצים להיות. וחשוב לא פחות: יש קשר הדוק בין כולם, כזה המשותף לרובנו.

נכון. יש כאלו שאינם מבינים מדוע יש צורך בשבוע שכזה. אם נגלוש ברשתות החברתיות ונקרא, נצפה ונקשיב לכלי תקשורת מסוימים, נוכל למצוא את אלו הרוטנים על כך. בעיניהם, לא רק שהדבר מיותר אלא אף מזיק. מדובר בקולות שרק הולכים ומתרבים אך עדיין, בין כלל הציבור בישראל הם מיעוט, שגם אם צעקני, עדיין קטן. הקולות הללו הם ההוכחה המובהקת ביותר לכך שישראל היא דמוקרטיה חיה ובועטת 67 שנים לאחר שנוסדה.

דומה שככל שעובר וחולף לו הזמן, יש נחיצות רבה למבנה המיוחד של השבוע הזה מכמה טעמים: ראשית, יש צורך מהותי לגלות לדור הבא על שום מה אנחנו כאן ולנסות לענות ככל האפשר לאן אנחנו הולכים. שנית, משום שזאת לא באמת חזרה זהה מבחינת התכנים. הסיפורים, הן העצובים והן המשמחים, הקשורים לימים הללו, הם כה רבים, וזאת העת שאנו מגלים טפח ועוד טפח העשויים לקרב אותנו אל תמונה רחבה יותר של הסיפר הישראלי. שלישית, בעידן שבו בעולם מתגברים קולות הדה־לגיטימציה למדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם, ראוי שנבהיר היטב על איזה בסיס מוסרי וערכי מדינת ישראל עומדת. הימים הללו של הכרת מוראות המלחמות, סיפורי הגבורות, חידון התנ"ך ופרסים למצוינות הם ההבהרה הטובה ביותר. ולבסוף - זאת העת שבה אנו מבליטים מצוינות - דבר המעודד אחרים לשאוף לכך, וזוהי אותה מצוינות המסייעת לנו יותר מכל להתמודד עם האתגרים הרבים שעימם אנו מתמודדים.

ואולם, בשבוע הזה אל לנו לזכור רק את אלו שהלכו ואינם איתנו עוד, אלא גם את ניצולי השואה ואת המשפחות השכולות משום ששתי הקבוצות הללו נטלו על עצמן, בעל כורחן, את המטען הישראלי הכבד ביותר שעליו כולנו נשענים. בשבוע הזה הם מקבלים את התזכורת הכואבת ביותר לכך. בתוך קבוצת המשפחות השכולות ראוי לשים דגש על משפחות שכולות שאינן יהודיות אך כרתו עימנו ברית דמים.

הנה כי כן, שבוע המשמעויות הישראליות הוא השבוע שמניע אותנו למשך כל השנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד