המטרה המרכזית של קיוריוסיטי היא לבדוק אם יש אפשרות לקיים חיים על מאדים. רכב החלל יחפש תנאים לחיים אפשריים בכוכב: מים זורמים, כימיקלים הדרושים לחיים, ומקור אנרגיה. המשימה הזו ממשיכה את העיקרון של "לעקוב אחרי המים" שגובש בשנות ה-90. הנתונים שייאספו יאפשרו תכנון של משימות עתידיות וביניהן בניית מושבה אנושית במאדים. הרכב לא מכיל מכשירים כדי לענות על השאלות אם היו או יש חיים במאדים ואם יש תנאים לקיום חיים. חקר החלל ויישובו הוא נושא יקר ומורכב, ומדינות מתקשות לשאת את עלויותיו בעצמן. המשימה הנוכחית עלתה לנאס"א כ-2.5 מיליארד דולר. לכן, המגמה היא לייצר שיתופי פעולה בחלל, ובכך גם לפתוח את הדלת למדינות ולחוקרים ברחבי העולם. חקר החלל הוא אולי האתגר הגדול ביותר שהאנושות ניצבת בפניו. הפעילות בחלל היא קשה, מורכבת ומתקיימת בסביבה קיצונית ומבודדת. לכן נדרשת מומחיות רבה ברוב המכריע של תחומי הידע שיש בידינו. מחקרים מצביעים על כך שיצירת סקרנות אצל ילדים ובני נוער באמצעות החלל מעודדת אותם לבחור מקצועות שקשורים למדע ולטכנולוגיה. במובן זה עצם השיגור והעיסוק במשימה בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל משיג את מטרת עידוד יצר הסקרנות. בישראל קיימת קהילה מדעית מפותחת בתחומים רבים הקשורים לחקר החלל: אסטרונומיה, גיאולוגיה, פיזיקה, כימיה, מדעי החיים וכו'. לקהילת החלל בישראל יכולה להיות תרומה גדולה במשימות מסוג זה בעתיד. ייתכן גם שמדענים ישראלים ייטלו בהמשך חלק בניתוח המידע שיגיע ממאדים וישתתפו בקידום ההבנה האנושית בנוגע לכוכב האדום ולבניית מושבות אנושיות בו בעתיד. רם לוי, חוקר בתחום ביטחון חלל ויועץ לענייני סייבר
במועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע
