באריאל לומדים יוסי מרעננה, גלי ממודיעין ואלי מטבריה, ואיתם לומדים עוד 13 אלף סטודנטים מכל רחבי המדינה. כולם בחרו ללמוד באריאל כי הם ראו במרכז האוניברסיטאי מקום ראוי שבו יממשו את עתידם האקדמי והתעסוקתי. אך ייתכן שהקרקע עתידה להישמט מתחת לרגליהם, הקרקע היציבה של האקדמיה, שהצהירה שהמוסד שבו הם לומדים ראוי להכרה כאוניברסיטה. האם האקדמיה שמטיפה לכולם על עקרון הדמוקרטיה נגועה בצביעות- במאי 2005, בעת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה, התקבלה החלטת ממשלה לפעול להסבת המכללה לאוניברסיטה. היועץ המשפטי לממשלה קבע שנושא זה נמצא בסמכות הבלעדית של מל"ג יו"ש, שתחליט לאחר שתקבל את חוות הדעת של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת). אך ראה זה פלא, לפני ימים אחדים הות"ת בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג המליצה על הארכת ההכרה במוסד כמרכז אוניברסיטאי בלי לשנות את מעמדו הנוכחי עד למאי 2013. ההחלטה לוותה בקביעה (הזויה) כי לא קיים בשלב זה צורך בהקמת אוניברסיטה נוספת. ההחלטה המוזרה אינה משאירה מקום לדמיון ומקבעת את סיפורו של המרכז האוניברסיטאי באריאל על כר הדשא הפוליטי, שבו הסטודנט באריאל הוא הכדור. פתאום נראה שהכמיהה של אנשי אקדמיה בכירים לאוניברסיטה נוספת בישראל אינה נמצאת כלל בשיקולי מקבלי ההחלטות. כולם מדברים על כמה ישראל זקוקה למוסד אקדמי ראוי, שיהיה אלטרנטיבה לאוניברסיטאות הקיימות היום. אותן אוניברסיטאות ששולטות בשוק ההשכלה הגבוהה ומתנהגות כמונופול, בדומה להגמוניה של הכנסייה בימי הביניים, כאילו רק יחידי סגולה רשאים להיחשף למידע האצור בתוכה. כולם מדברים על "היצירתיות הישראלית". רק לאחרונה פורסם כי אוניברסיטאות מחו"ל מחזרות אחר המוח הישראלי. תוכלו לפגוש אותו בהרווארד, בקיימברידג' ובאוניברסיטאות נחשבות אחרות; ככה זה כשאין אלטרנטיבה ואין מכסות לאקדמאים. לפעמים נדמה כי הפקידות במל"ג התבלבלה, והפקידים שכחו להסתכל ימינה ושמאלה ולזכור כי הסטודנטים הם שמקיימים את האקדמיה בישראל, הסטודנטים מזינים את מעבדות המחקר, את סדנאות הלימוד ואת מסדרונות הספרייה, ובלעדיהם לא תהיה אוניברסיטה, מכללה או כל הכלאה אחרת ביניהן. לא עוד! המריחות, ההתחמקויות והעברת האחריות מיד אחת ליד אחרת בקרב מקבלי ההחלטות נמאסו עלינו. לפתע פתאום מושגי הצדק החברתי של פרופ' טרכטנברג היטשטשו, והפרופסור החברתי אינו מסביר את עמדתו ואף לא מקבל אחריות על ההשלכות המסוכנות של המהלך הזה, אשר עלול להשפיע על המשק הישראלי ועל העתיד האקדמי שלנו כאומה. היום מתקיימת ישיבת מל"ג יו"ש בעניין עתידו של המרכז האוניברסיטאי באריאל. כאן לא דרוש אומץ ולבטח לא דרושה מנהיגות. כאן דרוש שכל ישר. הדבר הנכון לעשותו הוא, שבאריאל תקום האוניברסיטה השמינית במדינת ישראל. הגיעה העת לאמנציפציה של העולם האקדמי בישראל. תנו ללמוד בשקט. הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים החדשה במרכז האוניברסיטאי באריאל