עוד לפני שנודעו תוצאות הבחירות המקדימות בקדימה, כינתה ציפי לבני, בראיונות שהעניקה, שהצטרפו אל מחנה מופז בשם "עריקים". היא המשיכה ואמרה שאם תנצח, יהיה אצלם תהליך של ניקוי טבעי של אותם "עריקים" מהרשימה של קדימה. לבני שכחה שהיא עצמה היתה אחת משורת העריקים (שלא לומר האריקים) מהליכוד, עת הקימו את קדימה. אלא שבניגוד להתמודדות הדמוקרטית בתנועתה השבוע, היא וחבריה גנבו את קולות מצביעי הליכוד בשעה שרוב מאסיבי ממצביעים אלה הורה להם, במשאל דמוקרטי שאותו יזם שרון, לא לבצע את מדיניות יריביה הפוליטיים של תנועת הליכוד. הם בחרו למעול באמון בוחריהם ולהשתמש בקולותיהם כדי לממש את מדיניות היריבים הפוליטיים. לבני ומופז היו אז רק בשורה השנייה של בכירי התנועה ובהם אולמרט, העומד לדין בימים אלה על מגוון האשמות פליליות; חיים רמון, שהורשע בהטרדה מינית; אברהם הירשזון, המרצה את עונשו בכלא; וצחי הנגבי שהורשע בעבירה של מתן עדות שקר, ואשר הפרקליטות ביקשה לערער על קולת פסק הדין אולם לא ביצעה זאת בשל שביתת הפרקליטים. נראה שדווקא הליכוד הוא שנהנה אז מניקוי מאוד יסודי של אלמנטים לא חיוביים מתוך שורותיו. גם מופז לא סבל אז מייסורי מצפון קשים. בתיקיות שלי עדיין שמור מכתב אישי ממנו אלי, כמתפקד ליכוד, שבו הוא קבע נחרצות כי "בית לא עוזבים" וכי הוא נשאר נאמן לערכי הליכוד. היה זה עמוד שלם של מלל ריק מתוכן, מכיוון שכאשר המכתב שלו הגיע בדואר מופז היה כבר חבר קדימה והשליך אל מאחורי גוו את כל העקרונות הנעלים של שמירת אמון ויושר ציבורי, עקרונות שעליהם ליהג בהרחבה באותו מכתב ששלח. כעת, לאחר ניצחונו של שאול מופז, מעריכים פרשנים פוליטיים כי אחדים מהצד המפסיד יעזבו את תנועת קדימה, ולא בלתי הגיוני להניח שתיווצר קבוצת פליטים פוליטיים שתחפש לעצמה בית פוליטי. יש להניח שאלה שערקו מהליכוד בשעתו ינסו במצב כזה להיזכר ב"בית" ויתחילו לזמר את שיר בית"ר בקולי קולות. לכן אני קורא כבר עכשיו למוסדות הליכוד לסגור בפניהם את השערים, ולא לקבל בחזרה אל שורות הליכוד איש מאלה שעזבו עם אריק שרון בשעתו, ואף ניסו להחריב את תנועת הליכוד. אין לקבל את אלה שהחלישו מאוד את תפיסתו המדינית של הליכוד בקרב הציבור, בעיקר מכיוון שמעשיהם הפוליטיים איפשרו, עקב ההתנתקות מרצועת עזה, לתת לטרור רוח גבית עד כדי ירי טילים על יותר ממיליון אזרחים במדינת ישראל. כל מעשה אחר יהיה בלתי צודק ובלתי מוסרי.