לא בטוח כלל שזו היתה כוונת המשורר, אך התוספות החדשות להסכם השכר עם המתמחים, שהוצגו אתמול בחסות בית המשפט העליון, דווקא מחזקות במידה רבה את הסכם השכר שנחתם באוגוסט בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר - הסכם שיש בו לא מעט הישגים בשיפור מערכת הבריאות הציבורית בישראל ולטובת החתירה לצדק חברתי ברפואה. ההסכמות החדשות, שעד לשעת סגירת הגיליון לא כל הרופאים המתמחים הביעו את הסכמתם לקבלתן, כוללות חיזוקים, שיפורים ותוספות חשובות ומשמעותיות, אבל כאלה שלא משנות באופן מהותי את הסכם השכר הבסיסי עם הרופאים שנחתם לתשע שנים (כולל התחייבות שלא לשבות לתקופה זו) ולפיו הרופאים יקבלו תוספות שכר ממוצעות של 49%, כשתוספות השכר (והמענקים) הגבוהות יותר יינתנו לרופאים בפריפריה, מעפולה וצפונה ומאשקלון ודרומה. כמו כן, כולל הסכם השכר שכבר נחתם באוגוסט עם הרופאים את ההתחייבות להפעלת שעון נוכחות יומי לרופאים ואת חובת הרופאים המומחים לתורנויות לילה ולסופי שבוע. ההבנות החדשות עם הרופאים המתמחים לא מבטלות ולא פוגעות בהסכמות חשובות אלה שכבר קיימות בהסכם השכר עם הרופאים. הן בעיקר מוסיפות ומחזקות אותן: בתוספת המענקים החד-פעמיים לרופאים המתמחים (כ-60 אלף שקלים לכל מתמחה), בחיזוק משמעותי של ההתחייבות שהמתמחים לא יעשו יותר משש תורניות בחודש, בשיפור תנאי העבודה של המתמחים. בנוסף, הוסכם שהסכם השכר ייבדק לאחר מחצית מתקופתו (בעוד כשלוש שנים) ואם יהיו מחלוקות בין הצדדים הן יועברו להכרעת בורר, והצדדים יתחייבו לקבל את הכרעתו. מרבית ההבנות החדשות עם הרופאים המתמחים כבר הוצגו והוצעו להם על ידי משרדי האוצר והבריאות במהלך המשא ומתן בחודשים האחרונים, אבל אז הם דחו אותן שוב ושוב בבוז והיו מוכנים להתפטר, לשבות רעב או אפילו לאיים לעזוב את הארץ, אם לא יקבלו את דרישותיהם המלאות. ואולם, אולי זה הזמן שעשה את שלו, אולי זו היתה ההבנה של מגבלות הכוח ואולי זו היתה ההכרה הפנימית של המתמחים שהם הגזימו בשימוש בנשק נטישת מחלקות וחולים. בחסות המפשרת והממתנת של צמד המגשרים השופט בדימוס יצחק זמיר ועו"ד מרדכי מירוני נראה שעומדת להתקבל ההסכמה שתסיים את אחד ממשברי התעסוקה החריפים ביותר שהיו במערכת הבריאות הציבורית בארץ.