איראן-בריטניה: חשבון היסטורי פתוח | היום

איראן-בריטניה: חשבון היסטורי פתוח

לאיראנים חשבון היסטורי ארוך עם בריטניה: מעון השגריר הבריטי, שהותקף שלשום על ידי הבריונים, היה המקום שבו נפגשו צ'רצ'יל, סטלין ורוזוולט ב-1943 בוועידת טהרן ההיסטורית.

האיראנים זוכרים כיצד שלטו אז הבריטים בארצם (לצד הרוסים) לאחר שדאגו לגרש שנתיים קודם את רזא שאה פהלווי, חסיד הפאשיזם ואוהד של היטלר, ולהמליך את בנו. האיראנים גם זוכרים כיצד ב-25 באוגוסט 1941 פלשו הבריטים לשטחם והשתלטו על אספקת הנפט. זה מסביר את הלהט שבו תקף אתמול נשיא הפרלמנט האיראני את ההתנשאות הבריטית כלפי איראן. זה גם מסביר מדוע הרחוב שבו ממוקמת השגרירות נקרא על שם בובי סאנדס, חבר נערץ של המחתרת האירית.

בריטניה החליטה לפני שבועיים להצטרף לארה"ב ולקנדה ולאסור כל פעילות פיננסית עם הבנק המרכזי של איראן. הצעד הבריטי היה אמיץ משתי סיבות. ראשית, הממלכה היתה המדינה הראשונה מהאיחוד האירופי שניתקה כל קשר עם הריאה הכלכלית האיראנית, ושנית, הדיפלומטים הבריטים היו היחידים החשופים לחזית האיראנית מאחר שלארה"ב אין בטהרן שגרירות ואילו לקנדה יש ייצוג מינימלי. ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון, אמר כי לתקיפת השגרירות יהיו "השלכות חמורות".

מאז פרסום דו"ח סבא"א המפליל, המתנו להסלמה בין איראן למערב. יכול להיות שהגענו לרגע? תקיפת הבריטים נעשתה באישור האייתוללות. הקיצונים השולטים באיראן מעוניינים בהסלמה. פצצה גרעינית מהווה עבורם תעודת ביטוח להמשך משטרם. נפילת קדאפי השנה, שוויתר על חלום הגרעין ב-2003, היא עבורם הוכחה כי התפרקות מהגרעין היא גם התפרקות המשטר.

הסנקציות הקשות של בריטניה לא יעצרו את המירוץ הגרעיני לפצצה. טהרן גם לא מאמינה במיוחד במתקפה צבאית נגדה ולכן, אולי, גם לא מאמינה בפשרה. טהרן גם מאמינה במכונת הדיכוי שלה, שתדע להשתלט על אזרחים שייצאו למחות אם וכאשר הסנקציות ישפיעו על חיי היומיום.

טהרן גם מאמינה במלחמה חשאית המתנהלת נגד פרויקט הגרעין שלה (חיסולי מדענים, וירוסים מוזרים, פיצוצים מסתוריים), שבה לדעתה מעורבות ארה"ב, ישראל ובריטניה. אם היה פיצוץ במתקן הגרעין האיראני באיספהאן השבוע, הרי האיראנים משוכנעים כי בריטניה מעורבת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו