מגנים את אסד, חושבים על עצמם

היום לפני 41 שנה (13 בנובמבר 1970) הדיח חאפז אל-אסד את סלאח ג'דיד ונטל לעצמו את השלטון בסוריה. בימים כתיקונם היה בשאר אסד מוצא את הדרך לציין את האירוע - אבל לא היום, ובטח לא אחרי החלטת הליגה הערבית מאתמול להשעות את סוריה מהארגון. לליגה הערבית, כמו לחבר העמים, אין שיניים אך יש עדיין כוח סימבולי. עובדה, אובאמה מיהר להגיב.

הליגה הערבית איבדה הרבה מכבודה, סמכותה ואמינותה עם השנים, אולם יש לה עדיין מה למכור. את הראש של קדאפי למורדים אמנם העניקה ברית נאט"ו, אבל הספירה לאחור החלה במשרדי הליגה הערבית בקהיר, שהפנתה גב לשליט הלובי.

כבר בחודש אוגוסט היו מדינות המפרץ הראשונות לשבור את השתיקה בזירה הערבית לגבי המתרחש בסוריה מאז אמצע מארס, והשיבו את שגריריהן מדמשק. לשאר מדינות ערב (להוציא את לבנון ותימן מסיבות ברורות) לא היתה הרבה ברירה אלא להצטרף לסעודיה, קטאר ושאר הממלכות. קטאר, שהובילה את המהלך אתמול בקהיר אולם גם היתה הראשונה בין מדינות המפרץ שעשתה כן, דאגה במקביל לשדר יותר מדי תמונות מדממות מדמשק (ברשת אל-ג'זירה). למנהיגי ערב כבר לא היתה ברירה. ההמון הערבי מגלה עצבנות יתר.

יש לזכור כי הליגה הערבית היא גוף שמרן ביותר המצדד בשימור הקיים. סעודיה ואלג'יריה מובילות את הקו השמרן, אבל הן החליטו להשעות את סוריה לא בגלל דאגה אמיתית לעם הסורי ול-3,500 הקורבנות עד עתה במהומות. מנהיגיהן דואגים לראשיהם. המלך הסעודי עבדאללה כבר ויתר לאחרונה על עיקרון קדוש והעניק זכות הצבעה לנשות הממלכה - אמנם רק בבחירות המוניציפליות (לא צריך להגזים), ואילו נשיא אלג'יריה בוטפליקה לא מפסיק להעלות מאז ינואר את משכורות עובדי המדינה שלו (בחלק מהסקטורים כבר 15 פעם!).

בפברואר 1982 טבח חאפז אל-אסד באלפים ממתנגדיו בעיר חמאה. לא זכור שסוריה הושעתה אז מהליגה הערבית. היו אלה ימים אחרים. כך או כך, שעון החול של אסד אוזל גם אם אף אחד לא באמת רוצה באופציה צבאית, ואף אחד לא באמת יודע כיצד תיראה סוריה ביום שאחרי.

דבר אחד ברור היום מעל לכל ספק: סוריה מבודדת יותר מתמיד, אולם אסד תמיד יכול להישען על איראן, ולא שכחנו - כמו איראן - גם על רוסיה וסין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו