הדו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על אודות איראן ראוי לזכות את כותביו בפרס נובל לשלום כמי שהרימו תרומה חשובה לשלום העולם. הם ראויים לפרס זה יותר מאלו שזכו בו במהלך בשנים האחרונות ושהירבו לדבר על אודות השלום או אף חתמו על הסכמי שלום, אך את השלום עצמו לא הביאו. עם אלה שדיברו על שלום, אך בעצם הרחיקו אותו, נמנה גם מוחמד אל-בראדעי, ששימש בשנים 2009-1997 מנכ"ל סבא"א ושזכה מטעמה בפרס נובל לשלום בשנת 2005. את פרסומו קנה אל-בראדעי כשטען כי מלחמתה של ארה"ב נגד סדאם חוסיין היתה חסרת הצדקה. בשנים האחרונות הוא שב וטען כי אין כל הוכחות לכוונה איראנית לפתח נשק גרעיני, ובדיעבד ריכך או אף מנע פרסום של דו"חות מרשיעים נגד איראן בסוגיות אלו. בירושלים רמזו לא פעם למוצאו המצרי של אל-בראדעי כסיבה ליחס הרך שהוא מגלה כלפי טהרן. אל-בראדעי, מצידו, הקפיד לבקר בישראל ולקיים דו שיח עם ממשלתה, אך לא הסתיר גם את דעתו, כמיטב המסורת המצרית, כי הקהילה הבינלאומית צריכה למקד את תשומת ליבה בתוכניות הגרעין של ישראל ולא רק של איראן. בשנת 2009 סיים אל-בראדעי את כהונתו כמנכ"ל סבא"א ונפנה לפרויקט הבא שלו: מאבק בשלטונו של הנשיא המצרי, חוסני מובארק. משזה הופל לבסוף בראשית השנה, הכריז אל-בראדעי על כוונתו להתמודד על נשיאות מצרים. וכך אותם גורמים בישראל, שביקשו לסלק את אל-בראדעי מסבא"א בשל אוזלת היד שגילה כלפי איראן, עשויים למצוא אותו על כס נשיא מצרים, שב וממקד עצמו בשאלת יכולותיה הגרעיניות של ישראל, ואולי אף מנסה לקדם פרויקט גרעין מצרי.
הדו"ח הרשיע גם את אל-בראדעי
פרופ' אייל זיסר
פרופ' אייל זיסר הוא מומחה למזה"ת ואפריקה וסגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב