על ההיבט המוסרי בפרשת ענת קם

ענת קם היא דמות טרגית, וככזאת היא זכאית להערצה ולחמלה. כל הבחירות וכל הקורות אותה מתחילת הפרשה ועד סופה משווים לסיפור כולו נופך טרגי. קם העבירה לרשות הציבור דרך העיתונאי אורי בלאו מסמכים שבהם היו כאלה שהצביעו לדעתה על כך שבכירי צה"ל אישרו התנקשויות במבוקשים פלשתינים, בניגוד לפסיקת בג"ץ, אף שניתן היה לעוצרם (בג"ץ קבע שאין הדבר כך).

האין מוסרי מזה? איך יידע הציבור שמפקדי צה"ל פועלים בניגוד להנחיה מפורשת של בג"ץ, כפי שהיא סברה, אם אף אחד לא יספר לו זאת? בפסק הדין של ענת קם נכתב: "אם צה"ל לא יוכל לתת אמון בחיילים המשרתים ביחידות השונות והנחשפים מתוקף תפקידם לנושאים רגישים, הוא לא יוכל לתפקד כצבא סדיר". אמת ויציב. צודק הרכב השופטים בתיאורו את האמון הנדרש בין הצבא לבין חייליו.

אולם איך ניישב את חוסר האמון שאותו חשפה קם בין "צבא העם" לבין העם עצמו? יאיר נווה, אלוף פיקוד המרכז, שמהמגירה שלו שלפה קם את מרבית המסמכים, ננזף על ידי בג"ץ בעקבות העתירה שהוגשה נגד מינויו לסגל הרמטכ"ל, על התבטאותו "עזוב אותי מהנחיות בג"ץ".

על כך אמרו השופטים כי זהו "מסר פסול וקשה לציבור כולו באשר למחויבות הצבא לפסיקות בית המשפט, ובפרט לציבור חיילי צה"ל". בג"ץ דחה בסופו של דבר את העתירה ואישר את מינויו של נווה, אך עדיין ריח חזק של הפרת אמון בין המערכת המשפטית למפקדי הצבא הבכירים עולה מהפרשה. איך יוכלו אותם מפקדים לצפות לאמון ולנאמנות מפקודיהם?

יש רק להזכיר את אשכנזי, גלנט, מלחמת לבנון השנייה, חשיפת הפרוטוקולים של קו 300 - כדי להיווכח שלא נשארו אף לא רסיסי אמון בין כל אחת מחוליות השרשרת הפיקודית.

קם רצתה לעשות מעשה. לחשוף לדיון ציבורי את שאלת החוקיות של הסיכולים הממוקדים, ומאז היא עוברת סיכול אבל מאוד לא ממוקד: לו דבקה בגירסתה הראשונה שהמניע למעשיה היה אידיאולוגי, גזר הדין היה אולי חמור שבעתיים אך רבים היו מכבדים את בחירתה ואף תומכים במעשיה. אולם קו ההגנה במשפטה, שבו אפילו היא בעדותה טענה כי "המעשים נעשו מתוך טיפשות", אולי עזר להמתיק את עונשה אך השאיר אותה בודדה מבחינה ציבורית. עכשיו אין אחד שיקום למען ענת קם.

איני רוצה לשים את עצמי בנעליה. הבחירה קשה מנשוא, אולם אם נשאר בה משהו מהנאיביות של החיילת המבקשת לזעוק לעבר הציבור: "ראו מה נעשה בשמכם", אני אעמוד לצידה.

אביה אמר בעדותו כי קם גדלה וחונכה במשפחה פטריוטית. אם כך, במקום קו הגנה המתאר נפילה, מעידה, "מעשה אווילי", רצוי לשאול מה אמורה חיילת פטריוטית לעשות במוצאה מסמכים המעידים לכאורה על מעשים שנוגדים את הנחיות בג"ץ.

החוק הוא מעל הכל, ולכן ענת קם מחויבת לשלם את המחיר. כדי ששנותיה בכלא יהיו קלות יותר, טוב שתדע שלא כל העולם נגדה. יש אפילו כמה בודדים שמודים לה על שקרעה עוד חלק מהמסכה של "הצבא המוסרי ביותר בעולם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו