"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
שמחת תורה: לרקוד עם גלעד

שמחת תורה: לרקוד עם גלעד

,עודכן

מה בין ריקודים עם ספר תורה לשחרורו של גלעד שליט? השנה הקשר ברור והדוק: נרקוד עם הספרים ונחגוג גם את השחרור הקרוב בעזרת השם. כמו דברים רבים במסורת שלנו, התרגלנו לעשות אותם, ופחות לדעת מה מקורם. והאמת היא שבמקרה זה אכן לא לגמרי ברור מה מקור מנהג הריקודים עם ספרי התורה. למה בכלל לחגוג סיום של קריאת חומר כתוב? ואם כבר, אז מדוע לא לחגוג למשל את שמחת סיום מחזור התורה בארוחת מצווה כמו בסיום לימוד של כל מסכת בתלמוד-

מנהג הריקוד עם ספרי התורה החל כנראה רק במאה ה-16. אז, בפרץ ספונטניות (ככל הנראה) שהפך למסורת, החלו יהודים להוציא את ספרי התורה מארון הקודש ולפזז איתם בבית הכנסת או ברחובה של עיר. אין בנמצא תשובה מנומקת וחלוטה לגבי סיבת המנהג, אך בכל מקרה הוא קשור לחשיבות העצומה של התורה בעם היהודי, התורה שעם קבלתה הפכנו לעם.

אבל התורה היא לא רק מה שקיבלנו, אלא גם מה שאנו לומדים ממנה, כולל אקטואליה. למעשה, אפילו לעניין עיסקת שליט יש הקשרים במסורת היהודית והדיון בנושא שחרור שבויים נמשך כבר מאות שנים. מצד אחד, פדיון שבויים הוא מצווה גדולה, ולכן בעצם ההחלטה לאמץ את עיסקת שליט, הגשימה הממשלה גם ערך יהודי חשוב. מצד שני, הגמרא במסכת גיטין קבעה לפני יותר מ-1,500 שנים ש"אין פודין את השבויים יתר על דמיהם", כלומר לא במחיר גבוה מדי. ידוע גם העיקרון שקבע המהר"ם מרוטנברג במאה ה-13, שנחטף אך התנגד לשחרורו תמורת כופר כדי לא להרגיל את השובים לחטוף יהודים ולדרוש מחיר מופקע תמורת שחרורם. אפשר למצוא דעות לכאן ולכאן - וזו עוד הוכחה כי תורתנו אינה קפואה או מיושנת, אלא מותאמת לכל זמן ולכל מקום. ולכן, כשנרקוד עם תורתנו, נשמח שמחה כפולה - לכבוד התורה ולכבוד גלעד ששב לעם ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו