המהפכה של טרכטנברג | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המהפכה של טרכטנברג

המהפכה של טרכטנברג

, עודכן

אני מעניק ציון גבוה לוועדת טרכטנברג, אף שיש בה המלצות הפוגעות במגזר העסקי. הוועדה לא התמודדה עם אחת האפליות הבולטות והמשוועות כיום. היא המליצה על העלאת מס החברות למאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, המייצרים מקומות עבודה, ולעומת זאת לא התמודדה עם הטבות המס המופלגות הניתנות דווקא למפעלי התעשייה החזקים, המבוססים והעשירים ביותר בישראל, הנהנים מהמעטפת של חוק עידוד השקעות הון, אף שאין להטבות המופלגות שום קשר להשקעות הון.

אני מעניק ציון גבוה לוועדת טרכטנברג על שום שעשתה עבודה יסודית, מקיפה ועניינית. אם המלצותיה ייושמו, הן יורידו את יוקר המחיה בישראל למעמד הבינוני ולשכבות הביניים.

ועדת טרכטנברג הבינה את הצורך ביצירת תחרות. ועדת טרכטנברג הבינה את הצורך בשבירת מונופולים ולא היססה להתמודד עם ההגנה המופרזת והבלתי מוצדקת הניתנת למגזרים מוגנים, למשל החקלאות והתעשייה, על חשבון הציבור הרחב.

אולם הסיבה המרכזית שאני מעניק ציון גבוה לוועדת טרכטנברג היא משום שבפעם הראשונה, לאחר טירוף שחיקת הערכים במדינה, מועלים בדברי המבוא של דו"ח ועדת טרכטנברג נושאים בעלי אופי ערכי ולאומי אמיתי. ערכים החייבים להוות את המצפן לכולנו - שרי ממשלה, חברי כנסת, תקשורת, ועדי עובדים, אזרחים.

מדברי המבוא עולה כיוון חדש שכולנו צריכים להרהר בו: הפסקת הסגידה להון ולראוותנות, יציאה מהמערכת המטורפת של פערי שכר דמיוניים והבנה שהתעשרות אינה יכולה להיעשות על גב הציבור הרחב אלא תוך כדי שמירה על כללי ההגינות.

בשנים האחרונות איבדנו את הכיוון. ממדינה הרוצה לעצב ערכים חברתיים ולאומיים הידרדרנו למדינה שבה הערכים הבולטים והמוערכים ביותר הם רמת השכר של המנהלים וההתמודדות על בסיס מי מקבל שכר גבוה יותר, כשהצורך להצדיק שכר דמיוני גורם לעשיית רווחים על גב הציבור.

סוף כל סוף נאמרים דברים שאולי יזעזעו אותנו מעט ויחזירו את כולנו לשפיות, שפיות האומרת כי אין זה מספיק לצמוח. אין זה מספיק לגדול. אין זה מספיק שיש כלכלה חזקה עם גירעון תקציבי נמוך, שיעורי צמיחה מרשימים וחוב לאומי נמוך בהשוואה לתוצר. שפיות האומרת כי צריך גם להשקיע מאמצים בחלוקה שוויונית של פירות הצמיחה, בהפחתת יוקר המחיה ובחיים של כבוד לכל עובד.

ועדת טרכטנברג לא יכולה ליצור מהפכה. שום ועדה לא יכולה ליצור מהפכה. כל ההישגים החשובים שלנו הושגו בצורה הדרגתית ולאורך זמן. החשיבות המרכזית של ההמלצות היא בהכוונה הערכית, שמנוסחת בכישרון על ידי הוועדה ופרופ' טרכטנברג עצמו. אם המערכת הפוליטית תדע להתגבש, ואם ראש הממשלה יוכל להוביל מנהיגות אחידה, ולא כפי שעשה ביוני 2009 כשנכנע להסתדרות הכללית, יהיה זה צעד חשוב קדימה.

אני מציע לכל מובילי תנועת המחאה שיוותרו קצת על כותרות רעשניות ויפנימו שאם המלצות ועדת טרכטנברג אכן ייושמו - יהיה בכך הישג לאומי דרמטי. גם להם אישית, וגם למדינה כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו