"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הם לא מייצגים את מעמד הביניים

הם לא מייצגים את מעמד הביניים

,עודכן

כיצד מצליחה מחאה סוציאליסטית לכל דבר ועניין, עם דרישות ופעולות הזהות לאלו של ויקי קנפו ואנשי "כיכר הלחם", לסחוף אחריה את מעמד הביניים, המעמד אשר יותר מכולם אמור לשלם את מחיר דרישותיה של מחאה זו? התשובה נעוצה בטעות הנוראית הרווחת בציבור כי הפעם זאת מחאת האנשים העובדים. האומנם?

ביקרתי במטה המאבק, והשלט המוביל בו היה "מדינת רווחה". לבד ממנו היו אינסוף שלטים: "די לכיבוש", "גלעד עדיין חי", "די לפיטום אווזים", "זכויות הגבר" ועוד ועוד. לא ראיתי שלטים הנושאים את סיסמאות מעמד הביניים: "לתת יותר למי שעובד", "די לתשלומי ההעברה", "די לסחטנות פוליטית", "גיוס חובה לכולם" וכיוצא באלו. נעזוב את השלטים ונעבור לדרישות. האם יש דרישה אחת מתוך אלה הנשמעות תדיר בתקשורת שתקל על מעמד הביניים? להלן חלק מהדרישות: חינוך חינם למעוטי יכולת, תחבורה ציבורית חינם למעוטי יכולת, העלאת תעריפי החשמל לכולם ובתמורה חשמל מוזל למעוטי יכולת, ביטול הרפורמה במיסים (שתוכננה להקל רבות על מעמד הביניים) ועוד.

לעומת זאת, הממשלה מציעה למחאה את מה שמעמד הביניים תמיד ביקש - שינוי סדרי העדיפויות, אבל הנהגת המחאה מסרבת. היא דורשת להמשיך ולהעביר את הכספים והקצבאות לכל דורש ואף להרחיב את התשלומים.

כיצד? באמצעות הגדלת המיסים, ואם זה לא יעזור - יש להרחיב את הגירעון. במילים פשוטות - לקיחת הלוואות. אם המצב ישתפר, נחזיר (בתוספת ריבית, כמובן). אם לא, ניקח עוד הלוואות. אבל את זה כבר ניסינו מזמן. גם שכנתנו יוון ניסתה זאת.

לא שמעתי, למשל, אם המוחים דרשו הכרה בריבית על המשכנתא לצורכי מס. הרי זה אינטרס מובהק של מעמד הביניים. השאלה היא אם מעמד הביניים יוכל ליהנות מפירות השינוי. לצערי, נראה שלא. יתרה מזו, נראה שמצבו הכלכלי עלול אף להרע ביום שאחרי, אם ימולאו דרישות המוחים.

שתי דוגמאות: במסגרת הרפורמה במיסים תוכנן להוריד בשני אחוזים את שיעורי המס של המשתכרים יותר מ-8,000 ברוטו לחודש. זאת הטבה ישירה למעמד הביניים. המוחים דורשים לבטל אותה. גם אם העשירים ישלמו יותר מיסים, זה לא ישרת את מעמד הביניים כל עוד לא יוגדר כ"מעוטי יכולת".

דוגמה נוספת: כיום כל אחד משלם מס על הריבית, ללא קשר למצבו הכספי. זה יוצר לעיתים מקרים אבסורדיים דוגמת זוג צעיר נטול דירה אשר חוסך "שקל לשקל" כדי לרכוש יום אחד דירה משלו. על הפיקדון הנמוך שצבר הוא מקבל ריבית עלובה, אך משלם שכר דירה פי כמה וכמה.

וכך, למשל, במקום לדרוש פטור ממס על הריבית הזאת לזוג צעיר ללא דירה, המוחים דורשים את ההפך - הגדלת המס בחמישה אחוזים נוספים. אז גם אם "ידפקו" את העשירים, מדוע על חשבון מעמד הביניים?

לכן רק דבר אחד אני מבקש מיושבי האוהלים: אל תאמרו לי שאתם מייצגים אותי, את מעמד הביניים. אתם עושים בדיוק ההפך מכך.

הכותב הוא רואה חשבון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו