מי אשם ביוקר המחיה כאן?

בצד המחאה המוצדקת על יוקר הדיור ויוקר המחיה במדינת ישראל, הולך ומתברר שמארגני המחאה ומממניה, בניגוד ליוזמיה, הם גורמי שמאל קיצוני שחטפו את המחאה מידי היוזמים כמוצאי שלל רב. הם מנסים לנצלה לצורך קידום אג'נדה פוליטית שזכתה לתמיכה זניחה בקלפי בכל מערכות הבחירות האחרונות. הפרדוקס הוא שדווקא הצלחת יישום מדיניות השמאל בעבר היא גורם לא מבוטל ביצירת יוקר המחיה הבלתי סביר שנגדו יוצאים המפגינים כיום.

בעבר הלא רחוק, עת גירש אריאל שרון אלפי משפחות מבתיהן בגוש קטיף ובצפון השומרון, הוא וכל סביבתו התחייבו לפני עם ישראל שמחיר ההתנתקות יהיה 5 מיליארד שקלים ושהסכום יוחזר על ידי ממשלת ארה"ב. היה זה רק מסך עשן של כזבים כדי להדוף ביקורת. המחיר האמיתי הכפיל את הסכום פי כמה וכמה וכמובן, לא נתקבל אפילו סנט אחד מארה"ב. בנוסף, חלה הרעה בתחום הצבאי-ביטחוני. בגלל הבריחה מהרצועה, תקציב הביטחון עלה עקב הצורך בהגדלה דרמטית של מספר הסיורים בים, ביבשה ובאוויר. על זאת יש להוסיף הצטיידות באמצעים, ובהם כיפת ברזל, וכן עלות ישירה ועקיפה של מבצעים כמו עופרת יצוקה. המימון לכל אלה בא ויבוא בעתיד על חשבון הקלת הלחץ הכלכלי ממעמד הביניים. עשרות אם לא מאות מיליארדי שקלים שולמו עד היום כדי ליישם את מדיניות השמאל, שאותה דחה רוב העם בקלפי ובוצעה בידי אריק שרון, על חשבון הדורות הבאים. כלומר, על חשבון הצעירים של היום. אין זה סכום זניח. ייתכן שאלמלא הצורך לממן כל זאת מאז וגם בעתיד לא היתה סיבה לצאת להפגין היום.

גם ממשלת ישראל הנוכחית טעתה והפעילה הליכים מנהלתיים להקפאת הבנייה ביהודה, בשומרון ובירושלים לפני שנתיים. במקומות האלה גרים צעירים רבים שאלפים רבים מהם הקימו בשנתיים אלה משפחות חדשות. מכיוון שלא היה ביישובים אלה דיור זמין לרכישה ואפילו לא לשכירות, הם נאלצו לפנות מערבה, אל עבר היישובים העבריים ממערב לקו הירוק. בכך הוסיפו לחץ בלתי מבוטל וביקוש לאלפי יחידות דיור, שגרמו לעליית מחיר בשוק הדירות ובשוק השכירות בגוש דן. זהו מחירה הכלכלי של מדיניות הקפאת בנייה.

המחיר הכלכלי של יישום מדיניות זו מוגש כעת מדי חודש לפירעון לכל משפחה ומשפחה במעמד הביניים ומקשה על חייה מאוד. אלה סכומים שלעומתם "ההשקעה בהתנחלויות", בלשונם, בניכוי ההוצאות שהיה צורך להשקיע אילו חיו אותם אזרחים בתוך הקו הירוק, בטלים בשישים.

פעילי השמאל מתחבאים מאחורי גבם של המפגינים הלגיטימיים ומשתמשים בהם למימוש חלומם: גירוש מאות אלפי יהודים מבתיהם ביהודה, בשומרון ובירושלים. אם חלילה יצליחו בכך, כל מה שנותר ממקורות המחיה המידלדלים של מעמד הביניים ושל ילדיהם ישועבד לצורך מימון עלות הגירוש ומימון שוטף של הוצאות הביטחון. כדי להגן על האוכלוסייה שתצטופף לה בתוך הקו הירוק תיאלץ המדינה להוציא מיליארדים. יושבי מאהלי המחאה אינם מייחלים לתוצאה כזו, אבל היא בלתי נמנעת אם הם ימשיכו לאפשר לטרמפיסטים לחגוג על גבם.