"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
ימי חג: שמחה ישראלית

ימי חג: שמחה ישראלית

,עודכן

אחד הדברים היפים בחג הפסח טמון בכך שהוא מאפשר לראות בכל פעם מחדש את היכולת של היהודים לשמור על הקשרים ההדוקים בקרב המשפחות והקהילה. משפחות שלמות מתארגנות מחדש, יושבות ביחד, שרות, אוכלות, משמיעות שבחים לבורא עולם. זה לא מובן מאליו. במדינות אחרות במערב אפשר לראות ניכור הולך וגובר בין הדור המבוגר לצעיר. הצעירים מתנתקים לרוב מהמסורת ומהמבנה המשפחתי. אבל בישראל המשפחה היא עדיין המרכיב הכי בסיסי. המשפחה שומרת על עצמה, גם אחרי תקופות של השמדה, הגירה, מלחמה וסימנים אחרים של התקופה המודרנית. המשפחה בסדר פסח מתחברת כמעשה קסם סביב שולחן אחד ונזכרת בשאלות חריפות ביחס לקיומה. בכל סדר אפשר לעבור ברחוב ולשמוע את המשפחות שרות ביחד, גדולים כקטנים, במבטאים שונים, גם אם לעיתים בזיוף רב.

* * *

בימים אלה של חול המועד המצב החברתי-כלכלי הבעייתי לא משתנה, והוא קשה בלא מעט משפחות. אבל הישראלים, כגוף חברתי אחד, מתאחדים ברובם למתן צדקה. אמנם עלינו לקוות ולפעול למען שינוי המצב כדי שיהיה צדק חברתי ולא נצטרך לתת צדקה - אך אסור לזלזל במפעלי הצדקה הקיימים בישראל. בישראל עדיין אפשר לראות קשרים הדוקים בין קבוצות שונות של אזרחים. אפשר לראות את ההתלהבות שבה עמותות חוברות לרשתות סופרמרקטים כדי לספק מוצרים לעניים. אפשר לראות עמותות רבות שקמות כדי לעזור למשפחות, לילדים ולכל מי שנופל מתחת לקו העוני. בימים אלה ניכרת ההדדיות, העזרה לזולת. בימים לא פשוטים שכאלו התקווה לשמור על אחדות עדיין מפעמת ופועמת בלב העם.

יציאת מצרים שאותה אנו מציינים מדגישה את הרצון העז של העם היהודי לצדק כהמשך לאומץ של משה, שהוביל עם שלם אל חירותו. בזמן של מהפכות בעולם הערבי, אנו מביטים בגאווה במערכת הצדק בישראל, שיודעת לעשות צדק גם עם הפוליטיקאים הכי בכירים שלה. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הנשיא לשעבר קצב, שר האוצר לשעבר הירשזון - כולם שווים בפני החוק. אין להם פריבילגיות. להפך. מערכת הצדק רואה דווקא בשפיטתם את מימושה האוניברסלי. ובתוך כך היא מגשימה את הערך הדמוקרטי של שוויון בפני החוק.

* * *

ועוד דבר: בחג האביב, חגם של המטיילים, אפשר גם לומר שמתחוללת מהפכה ירוקה בישראל. המודעות לחשיבות של שמירת הסביבה נבנית אל מול עינינו. ביטול הבנייה בחוף פלמחים היווה הצלחה עצומה: החופים שלנו לא עומדים למכירה. גם המאבק שהתחולל סביב תמלוגי הגז ואישור חוק ששינסקי מראה שחברי הכנסת הפגינו מחויבות אמיתית לאינטרס הציבורי ולצדק. ובעתיד, באמצעות סכומי העתק שיתקבלו ממאגרי הגז ניתן יהיה לחולל מהפכה סביבתית-חברתית.

בחג הפסח אפשר לשמוע את שירת הסדר ובית הכנסת. פיוטים, שבחים, הודיות. חגיגה מוסיקלית. ובכלל, בשנים האחרונות המוסיקה הדתית, שהודרה ממרכזי הכוח של התרבות, חוזרת, דווקא אצל חילונים, למרכז העשייה. מוסיקאים רבים מחדשים, משחזרים ומלחינים פיוטי קדם - אהוד בנאי, שלמה בר, אתי אנקרי, ברי סחרוף הם רק דוגמאות בולטות. ואלו הם רק חלק מהדברים שגורמים לכך שבימי חול המועד האלו, לאחר הסדר המסורתי, אפשר וצריך גם לשמוח בהשתייכותנו לעם היהודי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו