"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
העורף קיבל חיזוק

העורף קיבל חיזוק

,עודכן

איש לא יפקפק בגודל ההישג הטכנולוגי כפי שבא לידי ביטוי בפיתוח של מערכת כיפת ברזל. כל מי שהיתה לו אי פעם מעורבות בצורה זו או אחרת בפיתוח ובהפעלת מערכות נשק עתירות טכנולוגיה מתרשם מהזמן הקצר שנדרש לפיתוח המערכת וממהירות השיא של הכנסתה לשימוש בשדה הקרב. לא זכורה לי מערכת נשק שפותחה בזמן כה קצר ושבשבוע הראשון להפעלתה הניסיונית הצליחה להוכיח את יעילותה הצבאית בצורה כל כך החלטית ומשכנעת. אין ספק שלהצלחה כזו ולהפעלה מושלמת ללא תקלות, לא נותר אלא להגיד "כל הכבוד" למפתחים.

זה יותר מיובל שוקדים מדענים, מהנדסים, יזמים ומנהלים נמרצים בתעשייה הביטחונית בפיתוח תשתית טכנולוגית ואחר כך בפיתוח מערכות נשק לפי צורכי הביטחון של מדינת ישראל. בתחילת הדרך היו אלה קומץ קטן של אנשי חזון, משוגעים לדבר, ובהדרגה התפתחה תעשייה מפוארת שחלקה (עדיין) בבעלות ממשלתית וחלקה בבעלות פרטית.

תעשיית הביטחון פועלת בהכוונת משרד הביטחון ופיקוחו המלא תוך הקפדה שההון המושקע ישרת בראש ובראשונה את ביטחון המדינה ורק אחר כך יקדם גם את האינטרסים הכלכליים. את צעדיה הראשונים החלה התעשייה הזו בהיקפים זניחים וכיום היצוא הביטחוני מתקרב לסך 7 מיליארדי דולרים בשנה, שהם יותר מ-15 אחוזים מהיצוא הכולל של מדינת ישראל. בראשית הדרך 90 אחוזים מהתוצר היה מופנה לצורכי צה"ל וגופי הביטחון האחרים של ישראל ואילו כיום רק 30 אחוזים מופנים לשימוש מקומי והשאר ליצוא. לא זו בלבד שמספר המועסקים בתעשייה הביטחונית מגיע לעשרות אלפים, גם הישגיה מוקרנים ומעצימים את התעשייה הטכנולוגית בישראל בכלל.

לסיום, אל לנו להיתפס לשאננות מוגזמת לאור ההישגים המבריקים. לצד הברכות, יש להזכיר שכיפת ברזל אינה מהווה פתרון מושלם לכל האיומים העומדים מולנו והיא גם לא תוכננה לכך. על הציבור לציית להנחיות פיקוד העורף והרשויות המקומיות. גם תחת כיפת ברזל, טובה ויעילה ככל שתהיה, יש לנהוג על פי כללי הזהירות לתפוס מחסה מתאים ולהישמע להוראות. כיפת ברזל היא רק נדבך אחד נוסף ברשימת האמצעים להגנת הציבור ובידי צה"ל גם כלים התקפיים להשגת המטרה. עם החוסן של העורף, לצד תבונת מקבלי ההחלטות ועם יכולת הצבא, ידנו תהיה על העליונה.

הכותב היה מפקד חיל האוויר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלוף (מיל') איתן בן אליהו

הכותב היה מפקד חיל האוויר בשנים 2000-1996