יש מחלוקות, אבל הידידות מעליהן

הידיעה ב"וול־סטריט ג'ורנל", בדבר עצירת משלוח טילים לישראל על ידי הנשיא אובאמה, העלתה בישראל פעם נוספת לכותרות את סיפור המתיחות בין אובאמה לנתניהו. אז בואו נהיה כנים עם עצמנו: לנשיא האמריקני ולראש ממשלת ישראל יש תפיסת עולם שונה. הם גם, מן הסתם, חושבים אחרת, והם, יש להניח, לא חולקים אותם רעיונות לגבי הדרך שבה צריך להתמודד עם הבעיה הפלשתינית, עם חמאס, עם האחים המוסלמים, ואפילו עם מצרים. יש להניח שאם תשימו את שני האנשים האלה מאחורי פרגוד, הם לא ישלשלו לקלפי אותו פתק. מי שרצה לחשוף בפנינו את המחלוקות בין אובאמה לנתניהו ודאי שלא גילה את אמריקה, גם אם זה פורסם ב"וול־סטריט ג'ורנל".

אלא שיש בעולמנו גם מציאות, וגם אינטרסים משותפים וגם בריתות היסטוריות וגם ערכים משותפים שאותם חולקים שני המנהיגים. השניים עומדים בראש מדינות ידידותיות מאוד ומודעים היטב לחשיבות האסטרטגית של הקשר. בין וושינגטון לירושלים יש כלל ידוע: מותר לא להסכים, אסור לשבור את הכלים.

לכן זה לא צריך להפתיע אם אובאמה ונתניהו - למרות המחלוקות - נלחמים כמעט במקביל באותו צד של המתרס נגד הטרור העולמי: האחד בעיראק, האחר בעזה. האחד נגד דאעש, האחר נגד חמאס. ההבדל הגדול בין השניים הוא שאחד עומד בראש מעצמה עולמית וזה מאפשר לו מרחב תמרון רחב, והאחר עומד בראש מדינה מוקפת אויבים שרואה כיצד בכל מערכה מבקש העולם לעצור את מרחב התמרון שלה, אף שהאיומים - למרות ההבטחות והאשליות - רק הולכים ומתרבים.

יש להניח כי בסופו של דבר ישראל תקבל את אספקת הטילים, כי ארה"ב היתה ונשארה הידידה הגדולה שלה זה עשרות שנים. וכי בתקופות קריטיות בעידן טרומן (הקמת המדינה) וקנדי (דימונה) לא היו מחלוקות? ורייגן הניצי לא גינה את תקיפת הכור בעיראק בעידן בגין? וכי לבוש האב (שמיר) ולבוש הבן (שרון) לא היו מחלוקות עם ראשי ממשלות ישראלים? והאם לא קיבלנו בעבר ממזכיר מדינה אמריקני (בייקר) מספר טלפון שאליו היינו אמורים לטלפן (אפילו לא בקולקט) כשאנחנו היינו אמורים להיות מוכנים? ההיסטוריה מלאה אפיזודות לא נעימות.

נכון שהתקופה השתנתה ואנחנו מאוד רחוקים מהימים שבהם ראש ממשלה ישראלי, מנחם בגין, היה יכול לזמן את השגריר האמריקני (סמואל לואיס) ולומר לו: "אדוני השגריר, רשום נא לפניך: אני נושא באחריות העליונה לביטחון המדינה הזאת ולביטחון אזרחיה. בגורלו של עם לא משחקים ואין כאן עניין של יחסי ציבור... מסור, אדוני השגריר, לשולחיך כי עלי לבחור בין הגנה על חייהם של אזרחי ישראל - גברים, נשים, זקנים וטף - לבין כניעה לאיומים בסנקציות, ואבחר תמיד באפשרות הראשונה, יהיה אשר יהיה..." ומה אמר השגריר האמריקני, כאשר עזב את בגין בדרכו למכוניתו, ליועץ התקשורת של רה"מ דאז אורי פורת? "אני מקנא בך שאתה עובד עם אדם כזה".

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו