ועדת חפירה: מינוי שעלול לגרום לנו להתגעגע לגולדסטון

"מועצת זכויות האדם" אינה מועצת חכמי התורה של המשפט הבינלאומי, והוועדה שהקימה אינה ועדת חקירה, אלא ועדת חפירה. מסקנותיה ידועות מראש, מניחות את המבוקש.

כל שנותר לה הוא לקיים "מעין חקירה" כדי לנפק "מעין מסקנות" בדו"ח עב כרס שירצה את שולחיה. לפי המסקנות שטרם פורסמו, אך הן ידועות מראש, ישראל - ולא חמאס - מסכנת את שלום העולם בבצעה "פשעי מלחמה". כעת נותר רק לבסס אותן.

אחד מכללי היסוד במשפט מדבר על היעדר משוא פנים. לפי עקרון יסוד זה, הצדק חייב גם להיעשות וגם להיראות. בשל כך, שופט ש"נגוע" בדעה קדומה כלפי אחד הצדדים שעומדים לפניו מנוע מלשפוט את מעשיו. אפילו היה נקי כפיים ובר לבב, ישר כמו סרגל, "מראית העין" מונעת ממנו לשבת בדין.

לא כך נהגה מועצת זכויות האדם של האו"ם, גוף המתהדר בחברותן של מדינות דוגמת לוב וסין, שמחויבותן לדמוקרטיה אינה מוטלת בספק וידועה בשער בת רבים.

לנוכח זהות יו"ר הוועדה, אפשר שעוד נתגעגע לגולדסטון. מכל המשפטנים בעולם שעניינם בחקר משפט זכויות האדם הבינלאומי, וכאלה יש רבים וטובים, נבחר פרופ' שבאס הקנדי. הלה הביע כבר בעבר וברבים את עמדתו, שלפיה יש להעמיד אל עמוד הקלון הבינלאומי לא רק את בנימין נתניהו - אלא גם את שמעון פרס, יקיר הקהילייה הבינלאומית. די היה באמירה זו כדי לפסול את האיש מלכהן כחבר בוועדה, שלא לדבר על עמידה בראשה. בהזדמנות אחרת הצהיר פרופ' שבאס כי אחמדינג'אד "אינו אנטישמי" אלא סתם "פרובוקטור". מותר לתהות אם פרופ' שבאס הוא אכן מומחה ל"רצח עם", או דווקא לרצח אופי ולהפיכת שחור ללבן וחושך לאור.

אילו היו ועדת החקירה - ושולחתה מועצת זכויות האדם - עושות מלאכתן נאמנה, היה להן הרבה מה לבדוק. כך, למשל, כיצד יכול המשפט הבינלאומי להתמודד עם ירי של טילים לעבר אוכלוסייה אזרחית, שילדים ובתי חולים משמשים לו חומת מגן?

לנוכח המינוי האומלל של יו"ר הוועדה, אפשר רק להפטיר "גוט שבאס", שבאס שלום. שלום אולי לא יהיה כאן בחודשים הקרובים, אבל שבאס נקבל הרבה. או בקיצור: שבאס, חלאס, זבנג - וגמרנו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!