מדיני

לאחר נאומו בוועידת הפדרציות היהודיות (GA) בניו אורלינס יופעל על ראש הממשלה נתניהו לחץ לחידוש ההקפאה בהתנחלויות מטעם בכירי הממשל האמריקני. יש להיערך לכך. אמנם הפגישות מתקיימות לנוכח אחת מתבוסותיה האלקטורליות הגדולות של המפלגה הדמוקרטית, אבל האופוריה של תומכי ישראל מתוצאות הבחירות מוקדמת.

בפגישות שניהלתי בימים האחרונים בארה"ב למדתי שמספר היהודים שערקו מן המחנה הדמוקרטי היה רב מהמצופה. רבים עשו זאת על רקע היחס לישראל, ואחרים מפני שהתנגדו למדיניותו הכלכלית של אובאמה. יהודים אחרים, שפחות מחוברים ליהדותם, המשיכו לתמוך באובאמה. אלא שהפוליטיקאים הדמוקרטים מודעים לעובדה שהיהודים הפעילים במישור הפוליטי הם לא אלה שיהדותם אינה משמעותית יתר על המידה עבורם. אחוז ניכר מהתורמים היהודים המרכזיים למפלגה הדמוקרטית הם תומכי ישראל נלהבים, ולראשונה זה שנים רבים מהם התנתקו מהשתייכותם הפוליטית ארוכת הימים.

על רקע הצפי ללחץ על המשך ההקפאה מצד הממשל יש להדגיש כי קונגרס פרו ישראלי במובהק הוא נכס אדיר. אך הקונגרס מושך בחוטים בעיקר בתחום הכלכלה ושם השפעתו הקריטית. מדיניות החוץ של ארה"ב נקבעת בעיקר בבית הלבן והקונגרס מוגבל ביכולתו להשפיע בתחום זה. יש החוזים כי במקום להתעמת עם הקונגרס בענייני הכלכלה, אובאמה יתפתה להעצים את פעילותו בתחום החוץ וינסה להשאיר את חותמו בתחום זה.

השאלה הנשאלת היא אם אובאמה ישנה את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון או שימשיך ללחוץ על ישראל, אם כי בצורה מעט יותר מתוחכמת מבעבר. נכון לעכשיו, הנשיא לא רמז אפילו על נכונותו לסטות מהנחת היסוד הפוליטית האומרת כי כדי לבנות גשרים עם העולם הערבי על ארה"ב להרחיק עצמה מישראל.

יש, אם כן, בסיס לדאגה. ישראל צפויה להמשיך להתמודד עם קשיים מול הממשל הנוכחי. השאלה היחידה היא באיזו מידה רצונו של אובאמה להיבחר מחדש ימתן את נטיותיו האידיאולוגיות ויגרום לו לפעול בצורה פרגמטית יותר. התחזית כאן בארה"ב היא שבמהלך פגישותיו של נתניהו עם האמריקנים הם יגבירו את המאמצים להכריחו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות פעם נוספת. נתניהו בתורו, בעודו מנסה לשמור על יציבותה של קואליציה לא מאוחדת ובעייתית, ינסה להשיב על כנו את ההסדר הבלתי רשמי שהושג עם ממשל בוש. לפי הסדר זה הבנייה הוגבלה רק מחוץ לגושי ההתנחלויות המרכזיים.

בכל מקרה, אם העניינים מול הממשל יובילו למשא ומתן ואם לאו, השיחות בין ישראל לפלשתינים ייכשלו כמעט ללא ספק. במיוחד כשעבאס דורש שהצעותיו של אהוד אולמרט (אשר באותה העת נדחה בבוז על ידי עבאס) יהיו נקודת התחלה לשיחות. במצב שבו כישלון השיחות כמעט בלתי נמנע, ייתכן שאובאמה יבקש לכפות פתרון על ידי קריאה לישראל לחזור לקווי 1949, עם החלפת שטחים מזערית באזורים המאוכלסים לחלוטין על ידי יהודים. הוא מסוגל לא להתערב, ואולי אף לתת את תמיכתו המרומזת לצעד של הקוורטט לתמוך בבקשה פלשתינית ממועצת הביטחון של האו"ם להכיר במדינה פלשתינית בגבולות אלו.

המרכיב החיובי ביותר במצב הקשה שבו אנו נמצאים הוא הגינותו של הציבור האמריקני, שמעולם לא היה כה ברור בתמיכתו בישראל כפי שהוא היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו