האמת, הייתי בעד מינוי פרננדז כשהוא התבשל אי שם בקיץ. התעלמתי מעט מהיהירות של מי ש"כבר ראה הכל בעולם הכדורגל בחייו", ונתליתי בכדורגל ההתקפי שהוא הנחיל לבית"ר בתחילת עידן גאידמק. הרי שוב לא נעלה, אמרתי לעצמי, העיקר שיהיה שמח. על המגרש ומחוצה לו. אבל פחות מארבעה חודשים אחרי שמונה אני כבר מוכן להודות שטעיתי, שמדובר באיש לא רציני, שכל דקה נוספת שלו על הקווים גורמת נזק לנבחרת. מחוץ למגרש הוא אמנם מספק את הסחורה, אבל בסופו של דבר פרננדז הוא אולי בחור כריזמטי שהיה שחקן גדול, אבל מאמן נבחרות רע מאוד. לא חס וחלילה אחד שמשפר את נבחרתו. אפילו לא כזה שסתם לא מפריע לה לשחק, אלא מאמן שבשם האגו וההתחכמויות שלו פשוט פוגע בה. בדיוק כמו מול קרואטיה, גם אמש שמו של פרננדז חתום על אחד השערים שספגה הנבחרת. מי שציוות את הבלם הצעיר רמי גרשון כמגן שמאלי בהופעת הבכורה במדים הלאומיים, ראוי להיענש בכך שזה ישבור נבדל של שני מטר. מילא אם זו היתה הפעם הראשונה, אבל בשבת הוא הרי עשה אותו הדבר כשהתעקש על אלרואי כהן מול קרואטיה בעמדה שאינה מוכרת לו, ושילם באותה צורה בדיוק. כהן וגרשון לא אשמים, אלא מי שהרכיב אותם בעמדות הללו. ואת קולאוטי בחוד במקום אליניב ברדה, שב-30 דקות עשה יותר ממה שחלוץ מכבי ת"א עשה מאז תחילת הקמפיין. למרות ההפסד ביוון הקמפיין רחוק מלהיות גמור. קרואטיה כנראה תסיים ראשונה, אבל אחרי שרואים בעיניים את מי שהיתה אלופת אירופה רק לפני שש שנים, מבינים שהכל אפשרי. גאורגיה כמעט ניצחה בלטביה, שמצידה כמעט גנבה תיקו ביוון, מה שאומר שבבית הזה כל הנבחרות הבינוניות עוד יאבדו נקודות. ברור שניצחון ביתי על יוון הוא הכרח עבור הנבחרת, אבל לאור מה שראינו אתמול זה בהחלט אפשרי. אבל למה לחשוב רחוק. קודם כל צריך לנצח את הלטבים והגאורגים במארס בר"ג. למרות שרוב הסיכויים הם שזה לא יקרה, עדיף שזה יהיה עם מאמן רציני. כזה שיבחר שחקנים מתאימים ולא יסתכל עלינו כאילו הוא בא לעשות טובה.