אין חדש תחת הקרן

הדמוקרטיה הישראלית תאבד את מעמדה בארץ ובעולם אם תנהג באקדמיה או בארגונים חברתיים ברוח של "משטרת המחשבות". סתימת פיות מסוכנת יותר מכל מה שמשמיעים הפיות הנאלחים ביותר.

לכן כמי שמגנה בכל פה מרצים המעודדים חרם על ישראל והיושבים בתוכה, אני מציע להתווכח עימם עד כדי התרחקות חברתית מהם והפיכתם למוקצים מחמת מיאוס, אבל נגד כל פגיעה במעמדם המקצועי באוניברסיטה ובסיכוייהם להתקדם בסולם הדרגות.

הוא הדין בקרן החדשה לישראל. איש אינו אוסר עליה. אני מציע לאיש לא להתערב בזכותה לתמוך בארגונים עוינים. אפילו כאלה המערערים על זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ככל עם אחר. גם אם היא תומכת במישהו כמו "הלורד האו האו" הבריטי שתמך בנאצים, אני מציע לא לאסור עליה לפעול כאוות נפשה.

רק שגם הזכות לביקורת עליה ועל רשימת הארגונים הנהנים מן הסיוע תקפה ומוחלטת. היא עומדת ל"אם תרצו" ולעיתונאי בן דרור ימיני מ"מעריב" ולד"ר דרור אידר ב"ישראל היום". זו זכות המבוססת על הצורך בגילוי נאות למי בוחרת הקרן החדשה לישראל לסייע ולמי לא. קרן כזאת אינה מחויבת לחדול מתמיכה בארגונים עוינים אלא רק בכאלה שמטרתם המוצהרת לשלול את זכות הקיום של ישראל היהודית והדמוקרטית.

אתמול היה נראה כי הקרן החדשה לישראל ניחנה באוזן כרויה. היא הודיעה כי אכן לא תעניק עוד כספים לארגונים השוללים את זכותו של העם היהודי למדינה משל עצמו. מה פסול בזה? כל מגילת העצמאות, שהיא המסמך הראשון של ישראל החופשית, היא ההסבר ההיסטורי של דוד בן-גוריון לקיום הזכות הלאומית הזאת. זכות שאינה נופלת מן הצורך במדינה ליהודים נרדפים.

הצעד הזה ראוי לשבח. הקרן הישראלית מתייחסת בכובד ראש ובכבוד לביקורת. היא מגדירה מחדש את יעדיה. היא אינה פוגעת במוסדות אופוזיציוניים ובארגונים ביקורתיים, אבל גם אינה פורשת מן ההסכמה הלאומית הרחבה ביותר. כל כך נאצל ונבון בלי לוותר על המהות.

עד שבשעת ערב מאוחרת הגיע תיקון שקילקל את התיקון. נאמר בו כי "מה שהיה הוא שיהיה", ובעצם אין חדש לא תחת השמש ולא באפילה. גם מי שתומך בחיסולה של ישראל מוזמן לגשת לקופה. כמה חבל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו