"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למען מי שלא יגיעו

,עודכן

בתש"ע נחשפנו לכתבות על נשים מצליחות, נשים "שעשו את זה", הצליחו לשבור את "תקרת הזכוכית" ולפרוץ למוקדי הכוח. נשים שמרוויחות שכר גבוה, עצמאיות כלכלית, חופשיות להחליט על גופן.

הדימוי הזה לא תואם את הדיוקן הציבורי של מרבית הנשים בישראל. את תחתית שוק התעסוקה, ובתוך כך, את תחתית הסקטור הציבורי, איישו בעיקר נשים. זו חרפה שנשים עניות יותר מגברים, עובדות בדרגות נמוכות ומשתכרות פחות. נשים עדיין נתפסות כ"מפרנסות שניות", מפוטרות הרבה יותר, והרבה יותר משיעורן בשוק העבודה, ונמצאות בתחתית המדרג.

דו"ח האוצר, שפורסם לאחרונה, חושף פערי שכר בין נשים לגברים במגזר הציבורי. גברים בשירות המדינה הרוויחו ב-2009 יותר מנשים בתפקידים זהים. איך זה ייתכן? מתברר שבזמן שנשים חוזרות הביתה מוקדם כדי להיות עם הילדים, הגברים עובדים שעות נוספות ומקבלים החזרים עבור נסיעות ואש"ל. מרבית הנשים בשירות המדינה גם מנותבות לתפקידים מנהלתיים בעיקרם, ולמקצועות שהם נמוכי שכר ונעדרי הכרה.

מצב הנשים חמור אף יותר, כיוון שהדו"ח לא כלל קבוצה גדולה של נשים "שקופות", שעבודתן הופרטה. נשים המועסקות כעובדות קבלן, דרך חברות כוח אדם. מדובר בעובדות ניקיון, מורות, שאינן מקבלות שכר הוגן ובקושי גומרות את החודש.

* * *

סדר היום הכלכלי של שרי האוצר, לדורותיהם, התעלם מאפשרות התרומה של השוויון המגדרי למימוש הפוטנציאל הכלכלי של נשים, ולהשפעה שלו על התפתחות המשק. לנגד עיניהם עמדו תמיד יעדים כמו צמיחה, מניעת אינפלציה וגירעון תקציבי. הם התעלמו לחלוטין מהיבטים חברתיים, ולא התייחסו לסוגיית השוויון המגדרי כמטרה מקרו-כלכלית חשובה.

יש להתייחס לדרישה לצמצום הפער המגדרי בשכר כאינטרס לאומי ראשון במעלה. האוצר צריך לראות בפערי השכר איום על הצמיחה. לא מדובר רק כבעיה חברתית של אי-שוויון, אלא גם כגורם שפוגע בהתפתחות וביציבות המשק.

* * *

בפרוס שנת תשע"א, על שר האוצר להציב בראש סדר העדיפויות את צמצום פערי השכר המגדריים. מדינה שיש לה חזון חברתי לא יכולה להשלים עם כך שנשים מרוויחות פחות מגברים. יש לחוקק חוקים מגדריים, שיתאימו את שוק העבודה לנשים, ולגבות את יישומם בהקצאה תקציבית.

רק השתתפות אמיתית ומשמעותית של המדינה במימון ההוצאות של הורים עובדים בעבור העסקת מטפלת, או שליחת ילדים למעונות ולגנים; בהרחבת מערכת מעונות היום לגיל הרך, כולל במקומות העבודה; ביישום חוק יום לימודים ארוך; ובאכיפת החוק המבטיח שכר שווה לנשים ולגברים עבור עבודה שוות ערך - תאפשר לנשים לפרוץ את תקרת הזכוכית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר