"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
נסיכת הנילוס

נסיכת הנילוס

,עודכן

מאז חתמה מצרים על חוזה השלום עם ישראל היא ניסתה לגרום להחלשת עוצמתה של ישראל לפחות בשני אמצעים. הראשון היה תמיכה בהעצמת הטרור היוצא מרצועת עזה נגד ישראל. כשהחלו הפלשתינים להבריח אמצעי לחימה ממצרים לרצועה דרך המנהרות ברפיח, אימצה מצרים מדיניות של התעלמות מוחלטת. התירוץ לחוסר המעש למניעת ההברחות היה שאין להם די כוח צבאי כדי לעצור זאת לאורך 14 ק"מ של גבול עם הרצועה.

ואז, לנגד עינינו הנדהמות, הצליח מובארק לגרום לכך שראש ממשלת ישראל יבקש ממצרים להסכים לפתיחת הסכמי השלום כדי להכפיל את הכוח הצבאי שמותר למצרים להחזיק באזור הגבול. שרון תומרן על ידי מובארק לעמדה עלובה זו בחוכמה מעוררת קנאה. מובארק ניצל את מצוקתו של שרון, שהבין כי תוכניתו לנסיגה חד-צדדית מרצועת עזה תהפוך את המנהרות לאוטוסטרדת אספקה לטרור. לכן חיפש שרון דרך להתנער מאחריותו למחדל הצפוי בעיני דעת הקהל, והקריב את העיקרון שהוסכם בהסכם השלום, ולפיו הכוח המצרי באזור הגבול יהיה מצומצם וחמוש במשורה.

מובן שלאחר שמצרים עשתה לשרון "טובה" בהכפילה את הכוח ובהוספת אמל"ח משוכלל, המשיך המצב להחמיר. מובארק קיווה להמשיך ולקפל את ישראל עד שיהיה על גבולה המערבי כוח מצרי רציני, חמוש היטב, ועוד לפי בקשת הישראלים. קלפיו נטרפו ברגע שישראל, בחולשתה, איפשרה לחמאס להשתלט על הרצועה. תנועת חמאס היא אחות של האחים המוסלמים, אויבי המשטר במצרים. לכן היום מנסים המצרים לעצור את השטף, אף שהיום זה הרבה יותר קשה.

האמצעי השני טמון בתקיפה בלתי פוסקת של ישראל, בכל פורום בינלאומי, על כך שאינה חותמת על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני. וזה כבר מאמץ לחתור תחת אבטחת קיומה של ישראל ברמה האסטרטגית. לכל ילד ברור מה המשמעות של מהלך שיכפה על ישראל לפתוח לבקרה את הארסנל המיוחס לה לפי פרסומים זרים, בעוד איראן, סוריה והשד יודע מי עוד מסתירים את מעשיהם בתחום זה. למודי ניסיון אנו.

והנה ייתכן שכעת נפתח נתיב שיאפשר לנו לצמצם את הפעילות המצרית, ודרכו גם את הפעילות הערבית נגד אינטרסים שלנו. משבר הנילוס החל לפני כשבוע, כשאתיופיה, אוגנדה, רואנדה וטנזניה חתמו על הסכם לניצול מי הנילוס לפי צורכיהן בלי להתחשב עוד במונופול המצרי-סודאני שאותו העניקו הבריטים ב-1929. התחייבות ישראלית לניטרליות בנושא משבר הנילוס ולעזרה בניצול יעיל יותר של המים (לפי ההקצאה הקיימת היום במצרים ובשאר המדינות שבשטחן עובר הנהר) בתמורה להפסקת הלחצים נגד ביטחונה הלאומי של ישראל - עשויה להביא לתוצאה הרצויה לנו. שפה כזו מובארק מבין היטב, ויש להניח שיהיה עם מי לדבר. הרי כבר אמרנו שהוא חכם מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו