מו"מ

שיחות הקירבה בין ישראל לרשות הפלשתינית מעוררות שוב את השאלה מהו האינטרס המדיני האמיתי של ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר ואמר בחודשים האחרונים כי ישראל רוצה מאוד לקיים משא ומתן עם הפלשתינים, אך השאלה היא לא אם ישראל רוצה במשא ומתן, אלא כיצד היא רוצה שהוא יסתיים.

בעבר טען ראש הממשלה כי הוא אינו מאמין שההנהגה הפלשתינית הנוכחית מסוגלת להגיע להכרעות הרות גורל, ולכן היא אינה בשלה לדיון על הסכם קבע. לפי היגיון זה, הצלחה של המשא ומתן הנוכחי בין ישראל לפלשתינים היא דווקא אי הגעה להסכם קבע, ובמקום זאת יש לחתור להסדרי ביניים או להתנעה של תהליך ארוך שסופו אינו ברור.

אלא שהיסטוריית המשאים והמתנים מוכיחה שהסדרי ביניים אינם יעילים. הניסיונות לייצר מפות דרכים או שלום בשלבים, נכשלו. כך גם הניסיון למהלכים חד-צדדיים מצד ישראל, מהלכים אשר אינם מחייבים את הפלשתינים, ורק גורמים להם להאמין כי דרך המשא ומתן וההסכמות המשותפות מניבה תוצאות טובות פחות מאשר המתנה לנסיגה חד-צדדית.

במקום זאת, כדי לפתור את הסכסוך בין הישראלים לפלשתינים צריך לשרטט את תמונת הסוף שלו, להגיע להסכמות לגבי כל הנושאים שבמחלוקת, לחתום על הסכם קבע, ואז ליישם אותו בשלבים.

הסכם קבע יגדיר אחת ולתמיד את גבולות הקבע של מדינת ישראל. הוא יסיים את הסכסוך עם הפלשתינים. הוא יניב שלום. ההסכם צריך להיות טוב מספיק כדי להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל ואת השמירה על אופייה היהודי-דמוקרטי. הסכם כזה יפתח את הדלת ליחסי שלום בין ישראל לכלל העולם הערבי. הוא ישפר באופן משמעותי את יחסי החוץ של ישראל עם העולם כולו. מכאן שהאינטרס הישראלי העליון הוא להגיע להסכם קבע.

הטענה, שלפיה ההנהגה הפלשתינית הנוכחית אינה בנויה להגעה להסכם, עלולה להתברר כנכונה. יש גם סיבות רבות לסקפטיות באשר ליכולתה של ההנהגה הזו להחיל את ההסכם על כל עמה, בגדה המערבית ובעזה. אבל אי אפשר לקבוע מראש, טרם פתיחת המשא ומתן, שההנהגה הפלשתינית הנוכחית אינה מסוגלת לכך.

הדבר דומה לטענות הנשמעות מצד גורמים רבים בעולם בכלל, ומצד הפלשתינים בפרט, שלפיהן ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו רוצה להגיע להסכם. זה עלול להתברר כנכון, אבל עד שלא ינוהל משא ומתן רציני ואינטנסיבי אין זה הוגן להאשימו בכך.

ישראל צריכה לנסות להגיע עם הפלשתינים להסכם סופי. אם יתברר שהדבר בלתי אפשרי, יהיה צריך לבדוק אם הנהגה פלשתינית אחרת, או הנהגה ישראלית אחרת, יכולות להגיע להסכם כזה, או שבעצם נידונו לחיות בעימות מתמיד.

אם יתברר שההנהגה הפלשתינית הנוכחית וההנהגה הישראלית הנוכחית מסוגלות לכך - מה טוב, שכן זהו אינטרס ישראלי ראשון במעלה.

אך ניהול משא ומתן מתוך רצון לא להגיע להסכם קבע אינו מתקבל על הדעת. הנהגה שאינה חותרת להסכם כזה, תוך שמירה על עקרונותיה ועל הקווים האדומים שלה, היא הנהגה חלשה שרוצה לנהל את הסכסוך ולא לפתור אותו. זו בעצם הנהגה שאינה מבינה מהו האינטרס הישראלי האמיתי.