מרטין אינדיק

כדי להבין את המגמות של הממשל האמריקני, על רקע פתיחת שיחות הקירבה, כדאי להקשיב לשגריר ארה"ב בישראל לשעבר, מרטין אינדיק, שהפך לאחד הסנגורים היהודים העיקריים של אובאמה.

אינדיק כיהן כעוזר מיוחד לנשיא קלינטון והיה חבר בצוות השלום במזרח התיכון של מזכיר המדינה וורן כריסטופר. לאחר שקיבל אזרחות אמריקנית היה אינדיק, בשתי קדנציות לא רציפות, לשגריר הראשון של ארה"ב בישראל שנולד מחוץ לגבולות המדינה, וכן ליהודי הראשון שכיהן בתפקיד זה. כיום הוא מנהל מדיניות החוץ של מכון ברוקינגס.

לאחרונה פורסמו עמדותיו במאמר ב"ניו יורק טיימס" תחת הכותרת "כשהחבר הכי טוב שלך מתרגז". במאמר מאשים אינדיק את ראש ממשלת ישראל ביצירת המשבר עם ארה"ב. אינדיק מודע לכך שנתניהו כיוון את ממשלתו לעמדת מרכז מתונה, ושרוב הישראלים תומכים במדיניותו, והוא ודאי גם מבין שהניסיון לרצות את אובאמה על ידי הקפאת ההתנחלויות היה ויתור חסר תקדים מצידו של נתניהו - ויתור שאיש מקודמיו לא היה שוקל לעשות. ובכל זאת, אינדיק הרחיק לכת עד כדי חיזוק הטענה האבסורדית כי העקשנות הישראלית תורמת לפגיעה בחיילי צבא ארה"ב - האשמה כוזבת שהגנרל פטראוס בעצמו התכחש לה, שאף הדגיש את ההיבטים החיוביים שבשמירתה של ישראל כבעלת ברית אסטרטגית של ארה"ב. למעשה, אינדיק טוען כי חיילים אמריקנים נהרגים כיוון שהישראלים מסכנים "אינטרס החיוני לביטחון הלאומי של ארה"ב", וזאת, כפי הנראה, על ידי בניית דירות בשכונות יהודיות במזרח ירושלים.

בהתבטאויות מפורשות יותר שאינדיק השמיע לאחר פרסום מאמרו, הוא אמר כי 200 אלף חיילים אמריקנים נלחמים בטרור וכי הנשיא אובאמה נאלץ לכתוב בין 30 ל-40 מכתבי תנחומים בשבוע - הרבה יותר משנדרש ראש ממשלת ישראל לכתוב. אלה דברים מצמררים, בייחוד כשהם מושמעים מפי אישיות ציבורית יהודית ואמריקנית מהמיינסטרים. ברור שזו דמגוגיה זולה, אך דברים אלו עלולים להסב הרס עצום לישראל ולקהילה היהודית.

נוסף על כך, אינדיק חוזר על הטענה האבסורדית כי ככל שישראל תעשה יותר ויתורים חד-צדדיים לטובת הפלשתינים, כך יתאפשר לארה"ב להביא לנטרול איום הגרעין האיראני. בכך אינדיק שוב קישר בין הקפאת הבנייה בירושלים לבין יכולתו של הנשיא אובאמה להתמודד עם אחמדינג'אד ועם איום הגרעין האיראני.

שטות גמורה זו מצטרפת לכך שהוא דוחק בישראל שתמסור את רמת הגולן לסוריה, תוך התעלמות מהברית בין סוריה לאיראן והתוקפנות המתגברת שלהן נגד ישראל.

וכדי להוסיף על מטח ההאשמות שלו, אינדיק גייס באופן ציני את זכרו של ראש הממשלה יצחק רבין, שאותו הוא מכנה "גדול הוגי הדעות האסטרטגיים של ישראל". אולם אינדיק צריך לדעת שרבין רתח כשיהודי התפוצות ביקשו לעודד את הממשל האמריקני להפעיל לחץ על ממשלה ישראלית שנבחרה בבחירות דמוקרטיות. אינדיק גם צריך לדעת כי רבין לעולם לא היה מפגין איפוק כמו זה של נתניהו, אם נשיא אמריקני היה מתייחס לישראל כאל מדינה וסאלית, כפי שאובאמה נהג כלפי בעלת בריתו המסורתית.

ייתכן שהתקפותיו האחרונות של אינדיק על ממשלת ישראל באות כתגובה לגלי המחאה יוצאי הדופן כלפי העוינות של אובאמה לישראל, הן מצד היהודים והן מצד הציבור האמריקני, אשר לפי סקר שפורסם הביע ברובו מורת רוח מאופן הטיפול של אובאמה בעניין הישראלי-פלשתיני (66 אחוזים מהאמריקנים חושבים כי על אובאמה לתמוך בישראל באופן משמעותי).

ההצהרות האחרונות של הנשיא ושרת החוץ שלו בדבר "הברית הבלתי מעורערת" שבין ארה"ב לישראל מעידות כי המסר הביקורתי על הממשל מתחיל לחלחל. ואם כך, נקווה שדברי אינדיק הם בבחינת קריאה אחרונה מפי אלה שדוחקים באובאמה להגביר את הלחץ המופעל על ישראל, בייחוד לקראת שיחות הקירבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו