מסופר על אדמו"ר אחד שנצפה כשהוא מזמין אסלה חדשה לביתו בערב פסח. מיד נפוצה השמועה כי האדמו"ר מחמיר בדיני חמץ, ונוהג מידת חסידות כשהוא מחליף את אסלת החרס באסלת פסח. אצו רצו כל החסידים, החליפו כולם את האסלות, ומאז אף שחלפו כמה דורות, נוהגים חסידי אותה חצר להחליף אסלותיהם עם התקדש החג. איש מהם לא משער שהאסלה של אותו אדמו"ר, שבגללו פשט המנהג, נשברה סתם כך בעיתוי מקרי, ושלהחלפה ההיא לא היה יד ורגל - וגם לא ישבן - בענייני הלכה. החסידים רצים בעיניים עצומות אחרי רבם, ואנו רצים בעיניים פקוחות אחרי רבנו. הפעם הוכתרה רשת האופנה השבדית. מנגנון רב עוצמה ותחכום של פרסום הוביל אותנו אל פתחו של אותו מקדש-מעט. באותה מידה היינו יכולים להצטופף כעכברים ברשת הנעלה מרבת-עמון או ענקית תרסיסי החלונות מאוקראינה. אין ברירה: כמו אווזי פיטום, מה שמלעיטים אותנו - אנחנו בולעים. אמרו את זה לפניי, אבל אתמול קיבלנו עוד הוכחה: סבתא-רבתא שלי התרגשה מכל מי שעבר לידה ביפו עם מדבקות בשפה זרה על המזוודה, סבתא שלי התרגשה מבגדים שהגיעו בארגז מאמריקה, אמא שלי התרגשה מ"תוצרת חו"ל" של המשביר, ואנחנו מתרגשים מ-H&M. כבר בכניסה אתה יודע: יהיה שם ריח של דיוטי פרי וטעם של טובלרון. מדינה מסוכסכת בגודל פסטוק, מוקפת אויבים וים - צריך להודות שהרשתות שמואילות בטובן לפתוח כאן סניף הן פשוט סוג של מאוורר. הדבר הכי פרובינציאלי לעשות עכשיו זה לבכות את הפרובינציאליות, אבל איך לא יימס לבבנו לנוכח הנוצרים הטובים שמרעיפים עלינו ג'ינסים, ועוד בכזו תקופה אנטישמית. ההתלהבות מ-H&M היא אותה התלהבות מההצבעה המיקרונזית באו"ם. אחרי אלפיים שנות, נשמח להפסיק להיות הילד המוזר של הכיתה. ירדנו מהסיפור של סוסיתא ואתא: גם ככה מביך להיות יהודי. ואולי אם כל הילדים המקובלים יגיעו, משהו מהם ידבק גם בנו. מקדונלד'ס כאן כבר שנים, איקאה שינתה לנו את העולם, ועכשיו H&M. אולי עוד יש סיכוי שיקבלו אותנו אל משפחת העמים.
הנוצרים הטובים מרעיפים עלינו ג'ינסים
מערכת היום
מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.