על מנהיגות וערכים

כדי להבין את עולמו הערכי של אחד המפקדים הנועזים והמופלאים שידע צה"ל, ארז גרשטיין, אין דרך טבעית יותר מלהביט בעמק בית שאן – נוף הולדתו – ולקלוט את הסביבה שעיצבה אותו למה שהיה.

ארז,

אתה, שמעגל חייך ועשייתך שזורים כל כך עמוק בנימיה, בשביליה ובגורלה של הארץ שכל כך אהבת, היית אבן מאבני המקום: שורשי, מחוספס ואיתן.

נכון וראוי בעיניי שמפקדי צה"ל ולוחמיו, כמו גם כלל בני הנוער בישראל, יכירו את האדם שהיית: איש מופת, לוחם, מפקד ואדם שלאורו נרצה לגדל את דורות הפיקוד הבאים.

היית אחד מאותם אנשים שייעוד ההובלה והפיקוד ניכר באופיים כבר מילדות; מנהיג בחסד, "גולנצ'יק" אמיתי, מקור להשראה ולעוצמה לחייליך, לעמיתיך ולמפקדיך.

הלכת תמיד בראש הטור ונפלת בראש הכוח, במקום שבו הולכים הטובים בבניה של הארץ.

היית מפקד אצילי, איש טבע ואוהב הזולת, אדם שהתעקש תמיד על תכנון ועל ירידה לפרטים הקטנים; מפקד הלוקח אחריות והולך איתה עד הסוף, עד להשלמת המשימה.

היית מפקד שחרת על דגלו את הנחישות, את הדוגמה האישית ואת הדבקות במשימה והחתירה לניצחון, מתוך הבנה והזדהות עמוקה עם השליחות שמילא.

היית מפקד הנטוע בנופיה של הארץ הזו, בן תרבות שכל רבדיה, מכמניה ועושר יצירתה של השפה העברית קיבלו בפיו ממד חי כל כך. כזה היית, ארז: מיזוג מופלא של לוחם ואיש ספר, של ספרא וסייפא – מיזוג שבא לידי ביטוי חד וצלול לאורך כל דרכך. מלוחם ב"גולני" ועד לתפקיד מפקד יחידת הקישור ללבנון.

דע לך שצה"ל, שמתמודד בימים אלו עם אחת התקופות המורכבות שהיו לו, זוכר עדיין את מורשתך וחסר, אולי אף יותר מבעבר, את חוכמתך ואת מנהיגותך.

אני גא לספר לך שבסיוריי השונים בשטח ובמפגשיי עם הלוחמים, אני רואה מפקדים מובילים, מסורים ונחושים להילחם למען מטרתם ולמען המשימה שהוטלה עליהם; מפקדים שבניצוץ עיניהם וברוח האיתנה שפיעמה בהם אני מוצא, במידה רבה, גם את דמותך.

אני רוצה לחלוק עימך את גאוותי על איכותם של מפקדים אלו, המוסיפים בהתמודדותם העיקשת מול כל הרוצים בהשמדתנו, והעומדים במשימותיהם באומץ ובגבורה. היית מתגאה במפקדים אלו, שרבים מהם שאבו ממך ומדמותך את האמונה ואת הידע לאורך דרכם.

היית גאה במקצועיותם, בנחישותם המרשימה ובנכונותם להקריב את היקר מכל, כולם כאחד. צברים ועולים חדשים, נשים וגברים, בדואים, דרוזים ויהודים, דתיים וחילונים, לוחמים ומסייעים, בני העיר, הקיבוץ והכפר, כולם נחושים למען יזכו תושבי ישראל לחיות בחופשיות מבלי לחשוש לפגיעה בשלומם.

אני רוצה לספר לך, ארז, שגם היום, 11 שנים אחרי נפילתך, אני עדיין מתקשה להאמין שאינך עימנו.

דמותך חסרת המעצורים, שסחפה אחריה כל מי שבא איתך במגע, רק מתעצמת והולכת ומאירה לנו כעמוד האש לפני המחנה, עמוד אש שגם מותך בטרם עת לא יוכל לכבותו.

עשרים שנה של רעות חלקנו בינינו ארז ואני, חברות של אמת, פרק חיים. ראיתי אותו פוסע בתחנות המוכרות לי היטב, סולל את דרכו לעבר העתיד המזהיר שכולנו צפינו לו. במותו התוודעתי מקרוב לביתו והבנתי היטב ממי הוא ינק את המטען הערכי שהפך אותו לאדם המיוחד שהיה.

יחד נמשיך לפעול כדי להנציח את דמותו של ארז, את פועלו ואת מופת חייו. יהי זכרו ברוך.