הימים ימי טישו ואקמול, תה וסטרפסילס, טפטוף מעצבן בחוץ ותורים בקופת חולים. האף סתום, השקדים נפוחים, ואני? אני מאשים! הרפואה המערבית המודרנית קיבלה מאיתנו, אזרחי העולם, את המנדט לטיפול בשלומו של הגוף, אך היא מועלת בתפקידה. משיעול לעיטוש אני כועס ומתוסכל יותר ויותר מכישלונה המתמשך למצוא פתרון לסבל האנושי הבסיסי והרחב ביותר - המחלה העונתית. חבר'ה, באמת סחתיין על הפניצילין ועל החיסון נגד פוליו, אבל מה עם הגרון שלי לעזאזל? ועם כל הכבוד לחיסול המגיפה השחורה, עברו מאז כמה מאות שנים. מה אתם עושים שם במעבדות כל הזמן הזה- כשיש לך חום ואתה רץ כל שנייה לשירותים, קל מאוד להגיע למסקנה המתבקשת: מדובר בקונספירציה. הם אף פעם לא ימצאו את התרופה כי הם צריכים אותנו חולים. כמו המוסכניק שתמיד ישאיר איזה בורג רופף כדי שנחזור אליו עוד חודש, כמו איש המחשבים שישתיל לך איזה וירוסון כדי להבטיח את המשך העסקתו - כך גם רופא המשפחה: מעביר את הכרטיס המגנטי, שואל שאלה או שתיים ורושם איזה רצפט. הוא מחייך כי הוא יודע שתחזור לפחות עוד פעם אחת בחורף הזה, ועוד פעמיים-שלוש בחורף הבא. למה לפתור בעיה מבורכת שכזו? הנזלת שלך היא הפרנסה שלו. מחדר הרופא אתה נשלח לבית המרקחת, ושם הם עושים את הכסף הגדול. הרי כולם יודעים שחברות התרופות שולטות בעולם, נכון? באקלים הכלכלי הנוכחי, מי יעז להתעסק עם אנשים שמגלגלים מיליארדים בוול-סטריט ועוד מצליחים איכשהו לשמור על יציבות? לא אני, אני על הספה עם הפ-וך והמרק של אמא. מה שהכי מעצבן זה שאתה אף פעם לא יודע מה באמת יש לך. הצטננות או התקררות? אולי דווקא שפעת? וזה חיידק או וירוס? מה בכלל ההבדל בין חיידק לווירוס? כשהייתי קטן הייתי חוטף בחורף אנגינה, או "דלקת בגרון". אחר כך מישהו אמר סינוסיטיס, וגם סטרפטוקוקוס, שהפך מתישהו לחיידק טורף שהורג אנשים (אמא'לה!). ועוד לא הזכרנו את הברונכיטיס, את קדחת השחת באביב ואת אימת תלמידי בית הספר היסודי - דלקת ריאות (שזה מה שתחטוף אם לא תלבש סוודר, הרש'לה). הדיאגנוזה תמיד מעורפלת, והתחושה היא שהם משחקים איתנו משחקים: זה הכל בעצם אותה מחלה והם מחזיקים בתרופה באיזושהי כספת בשווייץ, אבל כל עוד נמשיך לקנות סוכריות מציצה ואנטיביוטיקה, טיפות וסירופים, מעגל ההצטננות יימשך. שפעת החזירים (עוד פיקציה) זה הדבר הכי טוב שקרה להם: שני אנשים וחצי נפטרים בנסיבות לא הכי ברורות, התקשורת חוגגת וההיסטריה שולחת אותנו לעוד ועוד ביקורים אצל הרופא והרוקח. חברים בלבן, תפסיקו, פויה, זה לא יפה. רופא אחד, קצת ניו-אייג'י כזה, שלח אותי לחנות הטבע כדי לקנות פרחי קמומיל. פרחי קמומיל-! בשביל זה שלחנו אותך שמונה שנים לבית הספר לרפואה? לפני שאנחנו נוטשים אותה סופית ועוברים לאחות הקטנה והחתיכה יותר (הרפואה האלטרנטיבית) או לשכנה האקזוטית (הרפואה המזרחית), הגיע הזמן שהרפואה המערבית המודרנית תתאפס על עצמה, תעזוב בצד רגע את האיידס והסרטן וכל השטויות הלא חשובות האלה, ותציל את העולם מהסבל המיותר הזה של החורף. אפצ'י.