תפקיד מיותר, יקר, מביך וחתרני

את ערכו של מוסד הנשיאות בישראל אפשר לסכם בשש מילים: מיותר, יקר, בזבזני, מביך ולעיתים חתרני.

מיותר - ההיסטוריה מספרת שלידתו של תפקיד "הנשיא" בקומבינה פוליטית: משלא נמצא תפקיד ראוי לד"ר חיים ויצמן, מראשי הציונות ונשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית, "תפר" לו דוד בן־גוריון תפקיד "ייצוגי". כבוד יש, מעש אין. חותמת גומי על חוקים, אישור שגרירים, קבלת אמנה, בקיצור, סוג של תפקידים טקסיים, ובהם "ייצוג" המדינה כלפי חוץ (מהי הגדרת "ייצוג"?)גם מתן חנינה לאסירים אינו אלא הליך מנהלי שגרתי.

יקר ובזבזני - לתפקיד הסמלי נלוותה מידה רבה של צניעות. "אנחנו אנשים עממיים", נימקה רחל ינאית בן צבי את סירובה לעזוב את הצריף שבו התגוררה עם בעלה הנשיא, "תמיד חיינו עם העם, בשמחתו שמחנו, בצערו כאבנו. אין אנו אוהבים מותרות ורוצים אנו להמשיך באורח החיים לו הורגלנו... נודע לי שהממשלה חפצה כי נתגורר בארמון בית שוקן, אך עז רצוננו להמשיך בחיי פשטות" (מתוך יומן בית הנשיא, רמת גן, 1967)

הצניעות, נחלת העבר, התחלפה בפאר ובהדר שמשמעותם בתקציב שבשנים 2007-2000 עמד על כ־25 מיליון שקלים, ושנסק לגובה עד שבשנת 2012 חצה את 60 המיליון, ושמתוכו, בשנים 2012-2009 ההוצאה על טיסות בלבד הגיעה לכדי 21,597,000 שקלים.

למען הסר ספק, אני נמנית עם הסבורים שהנשיא פרס רב הפעלים הביא הרבה כבוד, אבל מי קובע את היקף הוצאותיו ואת חשיבות המטרות וכמה אנחנו מוכנים ויכולים להשקיע בכבוד הזה? הנשיא לבדו? עוזריו? ולמה שנשיא אחר, מכובד בעולם ככל שיהיה, לא יוציא עבור חגיגות רבות רושם, לרבות ימי הולדת לתפארת מדינת ישראל כמובן, ולמסעות מהודו ועד כוש 90 מיליון? ולמה שיעצור ב־90?

מביך - על נשיא אחד, אדם מדהים ורב דעת, צחקו מכיוון שלא ממש ידע כיצד לנהוג עם הנשיא סאדאת שהגיע לארץ, נשיא אחד הודח מכיוון שעלו נגדו חשדות הגובלים בפלילים, נשיא אחד מרצה עונש מאסר על עבירות מין.

חתרני - במהלך חג העצמאות שמענו מפי הנשיא פרס כי הוא ואבו מאזן הגיעו להבנות, ואלו סוכלו על ידי רה"מ. גם מי שלא חש כי הנשיא חרג מאוד מסמכויותיו וממסגרת תפקידו הייצוגי, בהעמידו את רה"מ כמסכל תהליך השלום, בוודאי הובך מאוד כששמע את האלוף עמידרור, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, אומר: "אם היתה הבנה כזו, לא הפלשתינים ולא רה"מ שמעו עליה".

"המקום היחיד שאליו אני רשאי לדחוף את אפי הוא הממחטה שלי", אמר הנשיא חיים ויצמן. זו מהות התפקיד. אין מקום לנשיא שחורג ממנה, ואין צורך בנשיא שממלא אותה. וגם אם אי אפשר לוותר לאלתר על התפקיד המיותר מטעמי נימוס וחוק, יש טעם לפעול לביטולו במהירות.