לסגנון יש מחיר | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לסגנון יש מחיר

לסגנון יש מחיר

, עודכן

"סוף טוב - הכל טוב?" כן, עד לסיבוב הבא.

ההתכתשות בין בנימין נתניהו לבין נפתלי בנט התארכה כדי שתי יממות וגרמה אפילו לדחיית הישיבה המיוחדת שזומנה לדון במשמעות החרם האירופי על ישראל. לבסוף - שוב כצפוי - נמצא פתרון, וכמקובל בפרק הנעילה של פרשות כאלה, שני הצדדים הביעו שביעות רצון מהתוצאה.

נתניהו הסביר כי אינו מבקש לסתום חלילה את פיו של בנט. הוא תמיד מאפשר לכל שר לומר את אשר עם ליבו. הבעיה לא היתה עם התוכן אלא עם הסגנון שנקט כלפי ראש ממשלה, ולא בפעם הראשונה. עתה למד בנט שיש מחיר להתבטאות משתלחת, ובעתיד ייזהר בכבודו.

בנט הבטיח שלא התכוון לפגוע בנתניהו. הוא חשש שההצהרה, שלפיה ייתכן כי יהודים יחיו תחת ריבונות פלשתינית, תתממש כפי שאירע להכרזה הראשונה של אריאל שרון על עקירת גוש קטיף. אמש טען בנט כי השיג את מטרתו: עלה בידו לקטול את האפשרות שיהודים יחיו בחסות פלשתינים. היא לא תשוב ותועלה על שולחן הדיונים.

מה היה קורה אילו ניהלו שני הצדדים את עניינם בשיטת ההליכה על הסף? אילו דחה בנט את התביעה להתנצל בפני נתניהו? שני הצדדים היו יוצאים וידם על התחתונה. בנט לא היה מצליח להסביר לתומכיו כי בגלל ענייני נימוס גרם לפרישת הבית היהודי מן הממשלה, ולאכלוס שורות הקואליציה ביהדות התורה או במפלגת העבודה; ואילו נתניהו היה מגלה כי חלק ניכר מהימין בסיעת הליכוד לא היה מניח לו להקים ממשלה עם העבודה אלא ללכת לבחירות או לחזור לבית היהודי. לא כדאי.

הושגה סולחה, אך ברור שהדברים לא הגיעו לכלל מיצוי. נתניהו מכיר את טיוטת נייר העבודה האמריקני ומבין היטב כי יהיו סיבות להתנגשויות נוספות בינו לבין בנט. אמנם הוא מתנגד לחלק מהעמדות האמריקניות, אבל אינו שולל את המשך המשא ומתן על פיהן. הוא ירצה או ייאלץ לומר דברים אשר יגרמו לבנט להגיב בתקיפות. הסיפור מצוי בתחילתו בלבד, והתקרית של השבוע אינה יותר מאשר הפרק הראשון בסידרה.

רק שלכל הצדדים יש אינטרס להמשיך ולקיים את הקואליציה. בנט אינו רוצה למצוא עצמו באופוזיציה לנתניהו. אך גם נתניהו אינו רוצה שבנט ימצא עצמו באופוזיציה. בתוך כך יש עדיין נעלמים שעמדו בימים אלה מהצד - האח־לשעבר יאיר לפיד מילא פיו מים וכן ציפי לבני, אבל בעיקר מעניינת שתיקתו הרועמת של אביגדור ליברמן. לאן נעלם מי שהפך לחביבם של האמריקנים?

הסקרים מצביעים על ירידה תלולה בשיעור התמיכה בו. דרכו לאיחוד עם הליכוד חסומה לפי שעה. בסיבוב הבא לא יוכל להרשות לעצמו לעמוד מן הצד במקום להובילו.

חושבים אחרת? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו