עיקר המאבק עוד לפנינו | היום

עיקר המאבק עוד לפנינו

בתבונה דקיקה שוחח ברק אובאמה עם בנימין נתניהו בעיצומו של הכעס הישראלי על ההסכם עם איראן, והתוצאה היא שלא רק האכזבה שולטת בזירה אלא מנגד משלחת ישראלית יוצאת לארה"ב לדון בהמשך המהלכים המשותפים. "מענה רך ישיב חימה", קבע החכם באדם.

זה הסכם רע, אבל אין לישראל בעל ברית טוב מארה"ב. הוא רע, אבל מעט מהלחץ שהפעיל נתניהו בשבועיים האחרונים עשה משהו לשיפורו - למשל בכך שתופסק העבודה בכור לייצור פלוטוניום, וגם שההעשרה המותרת לאיראנים אינה מה שהיא. מפני שכל העשרה בשיעור של 3.5% מותנית בחיסול של 3.5% בכמות זהה.

שני עניינים מציקים בהסכם זה. האחד, שבששת חודשי תקפותו של ההסכם הנוכחי יהתלו האיראנים במערב, בפקחיו, בארגונים הבינלאומיים. החשש הכבד הוא כי גם המזער שיש בהסכם לא ימומש. האחר, שלא תהיה התקדמות ממשית לעבר היעד העיקרי של הרחקת איראן מן הסף הקרוב לייצור הפצצה הגרעינית.

בעמדת ישראל כלפי המיזם האיראני ניכרו בעשור שנים שני שלבים. במקור קיוו אריאל שרון ומאיר דגן לדחות את מועד ייצור הפצצה. לדברי ראש המוסד, אי אפשר למנוע זאת מהאיראנים (כך סיפר אתמול העיתונאי שמעון שיפר בהתייחסו לתדריך שקיבל אז מדגן). נתניהו העלה את רף היעדים הישראליים למניעת יכולת גרעינית ממשטר האייתוללות. עתה, גם אם נתניהו חותר ליעד המקורי, עליו לתבוע את המירב - איסור כולל - כדי להגיע להרחקה סבירה של האיראנים מן הפצצה.

המסקנה המתבקשת היא שישראל יכולה למצוא עצמה בשלושה נתיבים: להמשיך בהתנגדותה להסכם הביניים תוך שימוש בסגנון פחות חריף, אבל בהתמדה ובנחישות מפני שתוכנו רע ויש לנתניהו אוזניים קשובות בארה"ב, ואולי גם במערב אירופה; להשתתף ככל האפשר בקבוצות הדיון של מדינות המערב הממשיכות בחלק העיקרי של המשא ומתן עם האיראנים, מפני שכל התרחקות תזיק לה; ולהצביע על הנזק שנגרם לארה"ב ממדיניותה הגורמת לספקות קשים אצל בעלות בריתה החשובות מאין כמותן כמצרים וכסעודיה.

בסיכום ביניים אפשר לקבוע כי הפרק הראשון כלל סנקציות כלכליות מועילות מאוד, אבל נסתיים בקול ענות חלושה; ועיקר המאבק בגרעין האיראני עוד לפני ישראל והמערב, כל אחד כפי יכולתו וכמידת דאגתו.

ישראל מעריכה כי ההתנהלות הדיפלומטית של העולם הנאור היתה שגויה. היא מובילה למבוי סתום, במקרה הטוב. אבל אם בסופו של דבר יתברר כי המערב הגיע להישגים נאותים וישראל שגתה בצפי הפסימי שלה, לא יהיה מי שישמח להודות בטעותה יותר ממנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו