האמת מאחורי "חוק צהר"
כל הדיבורים על ברית הזוגיות, חתונות צוהר וחוק חיים משותפים, עשויים להעלות חיוך נרגש על פניה של מאורסת טרייה, אבל אלה האותיות הקטנות, הסעיפים והפוליטיקה, שלא מאפשרים לה לעטות את ארשת הפנים שמתאימה למי שהגשימה את חלומה של כל נערה.
אין זה חדש שהמשימה החשובה ביותר, בהיכנסך לחיים משותפים עם בחיר לבך, היא מציאת האולם. אבל רגע אחרי שבחרת את האולם, תרצי אולי לצקת מעט תוכן, ולבחור את הדרך בה תפתחי את הפרק בו את מקימה בית בישראל. אבל בעוד הבחירה בין עוף או בקר או סלמון במעטפת פילו נתונה לכל חתן וכלה בישראל, הבחירה לגבי דרך הנישואים מוגבלת מאוד, וגם אחרי חוק צוהר הבחירה היא עדיין: רב או רב.
החוק החדש טוען כי הוא מעניק לנו בחירה. במקום לגבש נהלים מסודרים שימנעו מצבים, בהם אזרחים שיתגיירו יתקבלו ברבנויות מסוימות, אך לא באחרות, או מצבים בהם רבנים מחייבים כלות בעיר אחת לעבור הדרכה ארוכה ומפרכת בה הן לומדות להיות אשת איש, בעוד בעיר אחרת הן יכולות למצוא את הפירצה שתאפשר להן להתחמק – מעניק לנו "חוק צהר" בחירה שיקרית. הרי, מה בעצם אנחנו בוחרים כאן? בין חתונה דתית אורתודוקסית אחת, לחתונה אורתודוקסית דתית אחרת.
מה שבטוח הוא שאין לנו מה להיבהל מכותרות כמו "מתחתנים מחוץ לרבנות? צפו לשנתיים מאסר", שאקרא להן לא מדויקות רק כי לבי רך. סעיף החוק המתוקן שהתסיס את הרשת הוא "כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו, או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים". למיטב הבנתי, ואני משפטנית קטנה– כיוון שנישואין נחשבים בעיני החוק רק לכאלה שנעשו כמו שהחוק והרב קובע, מדובר פה רק על מקרים בהם נעשתה חתונה דתית לפי כל כללי הטקס, ולא דווחה. למעשה, אני די משוכנעת שהחוק נועד למנוע נישואי קטינים בני דתות שונות שמתרחשים מתחת לאפנו. מרביתנו יכולים להסכים שזה פסול.
רציתם להתחתן חתונה חילונית-אזרחית? שכחו מזה. אפילו אם תטוסו עד לאס וגאס, תעמדו בפני רבי-אלביס ותשבעו לאלוהי הרוקנרול והאהבה, עדיין, כשתגיעו לישראל ותצהירו על נישואיכם, תיאלצו לעמוד בפני רב ברגע בו תיאלצו לפרק את החבילה. ואמנם המחשבה על פרידה בשלב האירוסין היא קצת קשה, אבל הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה, ואת שיקולי הגירושים כדאי לעשות עוד לפני העמידה מתחת לחופה. החדשות הרעות? לאף אחד אפילו לא יהיה אכפת מספיק כדי לשים אתכם בכלא.
אבל בינתיים יאיר לפיד, שגם הוא ממניפי דגל "ברית הזוגיות", עוד חושב שוויכוחים פוליטיים מול מפלגת העבודה הם יקרי ערך יותר מחיי האישות של אזרחי ישראל שאינם שמים מבטחם בצור ישראל, ואין אלטרנטיבה לחתונה יהודית מסורתית-רבנית. ועד שתהיה, ימשיכו אלה שלא רוצים לחתום על כתובה להיות ידועים בציבור שמבחינת המדינה הם משפחות חד הוריות, שזכויותיהן אינן שוות לזכויות אחיהם הנשואים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו