משטר אסד לקראת הכרעה? | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
משטר אסד לקראת הכרעה?

משטר אסד לקראת הכרעה?

, עודכן

החלטתו של נשיא סוריה להשתמש בנשק כימי בפרברי דמשק ולגרום למותם של כ־1,300 אזרחים (על פי גורמי האופוזיציה), מעלה שאלה מהותית - מה היה המניע של אסד? ה"ניו יורק טיימס" סיקר את האירוע תחת הכותרת "סוריה הבטוחה בעצמה עשתה שימוש בנשק כימי"; כותרת שמעידה על כך שהתקיפה הכימית מסמלת את מצבו האיתן של אסד. ואולם, קיים הסבר אפשרי נוסף. במאמר שנכתב מטעם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, טוען סא"ל (מיל') יהונתן דחוח־הלוי כי בניגוד להערכות שתיארו את ניצחון צבא סוריה בחודשים האחרונים באל־קוסייר ובחומס במונחים של מפנה, משטר אסד אינו מצוי על סף הכרעה.

אל־קוסייר הוא כפר שיעי וכיבושו מחדש מידי המורדים התאפשר רק לאחר מערכה ממושכת שכללה מצור והפגזות כבדות, שילוב כוחות עם חיזבאללה לצד הצבא הסורי, ששורותיו הולכות ומידלדלות בשל האבידות הכבדות שספג.

לא עברו ימים רבים והכוחות המורדים העתיקו את המערכה לאזור הכפרי של לטקיה, עיר הנמל הנמצאת בלב האזור העלאווי. על פי הערכה זו, החלטתו של אסד בשבוע שעבר להשתמש בנשק כימי התקבלה על רקע תחושתו שהוא מצוי עם גבו אל הקיר, שהרי הוא לא תקף אזור מרוחק, אלא שכונות בפרברי דמשק, המשמשות בסיס עבור המורדים לקראת מה שהם רואים כמערכה הסופית נגד המשטר.

על חולשתו הגוברת מצביעה גם העובדה שמשטר אסד תלוי בכוחות זרים שהגיעו ממדינות שיעיות, ובכללם איראנים, עיראקים ולבנונים, וטהרן מנסה כעת לגייס מתנדבים ללחימה גם בפקיסטן.

הטאבו נפרץ

סוריה היא מדינת מפתח בחזון המזרח התיכון השיעי של איראן, שבבסיסו היא שוקדת לחזק את קשריה (כולל בתחום המודיעיני) עם הקהילות השיעיות במדינות המפרץ, למשל בבחריין ובמזרח סעודיה, ולתמוך כלכלית וצבאית (באמצעות משלוח של אמצעי לחימה) במיעוט החות'י המורד בשלטון המרכזי של תימן.

על אף הסיוע העצום בנשק ובלוחמים שהועבר בשנתיים האחרונות, משטר אסד ובעלי בריתו האיראנים לא הצליחו להשיג הכרעה וכעת המערכה מתקרבת למוקדי הכוח העיקריים באזור לטקיה, טרטוס ודמשק. עובדה זו מעידה כי מצבו של אסד חמור יותר מכפי שהוא מצטייר לעיתים בתקשורת. בשבוע האחרון כבשו המורדים כפר נוסף מדרום־מזרח לחאלב והתמונות משם ממחישות את המורל הנמוך, כושר הלחימה הירוד ותהליך ההתפוררות של הצבא הסורי.

בעוד המערב שוקל את היקף ההתערבות הצבאית בסוריה, חשוב לבחון את ההשלכות של פעולה כזו על מלחמת האזרחים. בהימנעותו מהתערבות צבאית עד עתה שילם המערב מחיר שהוא עשוי לחוש בהשפעתו בשנים הבאות.

במקביל להגעת מיליציות שיעיות לסוריה, הכוחות הג'יהאדיסטיים הסוניים בנו אף הם מערך צבאי. לאחר מתקפת 11 בספטמבר הגורמים במפרץ שתמכו פיננסית ברשתות הטרור הסוניות החלו לבחון מחדש את השותפות עם אל־קאעידה ושלוחותיה. פרופ' וולטר ראסל מיד ציין נכונה במאמר ב"וול־סטריט ג'ורנל" בשבוע שעבר, כי פריחתו מחדש של אל־קאעידה התאפשרה בזכות מלחמת האזרחים בסוריה, והיא הובילה את נסיכויות הנפט ליצור מחדש קשרים עם הג'יהאדיסטים הנלחמים בבעלי הברית של איראן.

בשנים הבאות סוריה עלולה להפוך למקלט לארגונים ג'יהאדיסטיים. זו סכנה גדולה יותר מאפגניסטן, לנוכח קרבתה של סוריה לאירופה. מעבר לכך, הסכנה האמיתית בהפגנת אוזלת יד נוכח התקיפה הכימית מצויה במסר שהיא משדרת, ולפיו הטאבו של שימוש בנשק להשמדה המונית נפרץ ואין המערב נכון להציב גבולות בעניין זה.

רפיון מצד הקהילה הבינלאומית יביא להורדת הסף לשימוש עתידי בנשק להשמדה המונית, ולכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על דרכי הפעולה של איראן ושל ארגון אל־קאעידה ושלוחותיו.

מדוע חשוב לברר האם השימוש בנשק כימי מבטא תחושת עוצמה או חולשה של המשטר? אם אסד חלש יותר מכפי שסברו והתקיפה הכימית היתה מהלך של ייאוש ולא ביטוי לביטחון עצמי, אזי התערבות צבאית של המערב עשויה להאיץ את קריסת המשטר. לשם המחשה, השמדת חיל האוויר הסורי תוכל לסייע למאמץ של המורדים. מנגד, אם המשטר הסורי יחוש שקיצו הולך וקרב אזי תגבר נטייתו להוסיף ולעשות שימוש בנשק כימי.

לכן, לפני שארה"ב ובעלות בריתה יחליטו על דרך הפעולה חשוב שהן יאמדו את יכולת השליטה של משטר אסד, שכן לכך תהיה השלכה ישירה על התוצאות הפוליטיות של האופציה הצבאית. לצד הזנקת מטוסי קרב והלחיצה על משגרי טילי השיוט קיימת חשיבות עליונה למאמץ המדיני לבניית קואליציה בינלאומית שתרתיע את סוריה ואיראן (וגם את רוסיה) מלנסות להרחיב את זירת העימות. בנוסף, יש לפעול לחיזוקם של הכוחות הפרגמטיים בקרב המורדים כדי למנוע את השתלטות הארגונים המזוהים עם אל־קאעידה והאיסלאם הרדיקלי על סוריה ביום שאחרי, או גלישתה לתקופה נוספת של כאוס מוחלט, מצב שהוא כחממת גידול לג'יהאד העולמי.

ישראל צופה בדאגה לעבר המתרחש - ניסיון המשטר הסורי להרתיע את המערב באמצעות איום לשגר לעבר ישראל טיל קרקע־קרקע והאפשרות לניצול חוסר היציבות בסוריה כדי לבצע פיגועים בשטחה, זאת באמצעות נשק נ"ט ונ"מ מתקדם שנמצאים בידי ארגוני הטרור ממחסני הצבא הסורי. אולם, המהלכים הבאים אינם בידי ישראל, אלא בידי ארה"ב ובעלות בריתה באירופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

דורי גולד

הכותב הוא נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ולשעבר שגריר ישראל באו"ם ומנכ"ל משרד החוץ