והעולם כמנהגו נוהג | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
והעולם כמנהגו נוהג

והעולם כמנהגו נוהג

, עודכן

קרוב לוודאי, קרוב מאוד, שבשאר אסד הפעיל בסיטונות נשק כימי כדי להרוג כ־1,000 מאחיו־אויביו ומי שהיה בשכנותם. התצלומים נוראים גם בעיניים אשר הורגלו לצפות בזוועות.

אכן אסד ואנשיו מסוגלים. אומנם יש מקום לבדיקה מוסמכת של האירוע הנורא, אבל דבריו של משה (בוגי) יעלון מעידים כי הגורם המודיעיני בר־הסמכא במזרח התיכון, ישראל, סבור כי אכן אירע כדבר הזה.

העולם ידון. האו"ם יתכנס. הפקחים ירוכזו בהסגר בדמשק. קיים חשש של ממש, שאפילו פשע נורא כזה לא ישנה את מפת האינטרסים של הצדדים. האמריקנים בעד נפילתו של בשאר אסד, אבל אינם מוכנים לנקוף אצבע. אולי אצבע, אבל לא יותר ממנה, ומלחמת האחים הסורית הופכת יותר ויותר לעימות גלובלי. להיסטוריונים היא מזכירה את מלחמת האזרחים בספרד, שהיתה בבחינת מבוא למלחמת העולם השנייה.

מדוע אסד עושה זאת? האם לאחר השימוש בנשק הכימי הוא עדיין משטר לגיטימי? האיראנים והרוסים אינם מציגים לעצמם שאלה כזאת למבחן עצמי. הם השקיעו בבית אסד סכומי עתק במשך עשרות בשנים ואינם מתכוונים לאבד את הקרן. אפילו לא את הריבית המדינית.

ישראל נמנעת במצב זה מלהתערב מפני שאינה יודעת מי הם באמת המורדים, שמא הם אנשי אל־קאעידה, ומפני שפעילותה אינה יכולה להביא לה תועלת. עד כה הורגלה כי השליטים למשפחת אסד מכבדים הסכמים. הרי ההסכם שנחתם עם ישראל להפסקת אש בגולן ביוני 1974 נשמר לפי שעה בקפידה יחסית.

רק שצריך להיזהר משאננות. מן השקט המשכר או המשקר השורר באזור, בין שבגולן ובין שמול חיזבאללה בגבול לבנון. במקביל, מתעוררת שאלה עד לאן מסוגלים עמי המזרח התיכון להידרדר לא רק כשהם נלחמים ביהודים השנואים, או בצבאות המערב המאוסים החונים על אדמתם, אלא כשיד אדם נשלחת עם חומר כימי איש באחיו?

השבועות האחרונים עדים למין מחזור של שאלות חוזרות, שבעיקרן הן מדוע העולם - והמערב הדמוקרטי בראשו - נוהג איפה ואיפה בין הצדדים הנצים במדינות האביב הערבי. הרי כל מה שאפשר לטעון כלפי האש שמפעיל הצבא המצרי נגד האחים המוסלמים בארצו הוא כאין וכאפס לעומת המתרחש בפרברי דמשק. אמש היתה המולה והתרגשות, אבל אם העולם ישקוט, יהיה המסר חריף במיוחד. פירושו של דבר כי טבח המוני שוב אינו בגדר האסור, הבלתי־אפשרי.

העולם חייב לזעוק ולהתערב, אך עומד מן הצד ומשמיע כמה גערות מנומסות. אם משטרים כאלה אינם נענשים מייד, כל עבירה שחוזרים עליה פעם ועוד פעם, קבעו חכמים, נעשית להיתר. זו נורה אדומה לכל האזור.

בנתונים אלה יש חשיבות לכל קול זעקה שיישמע מכל קצוות תבל. בעיקר נחוצים קולות שיעלו מעמי ערב. לרבות ערבים ישראלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו