המערב כאילו לא רואה
כל העם "רואים את הקולות" של הצנטריפוגות האיראניות הסובבות והולכות בדרך אל הנשק הגרעיני האסור, והמערב משים עצמו כמי שאינו רואה.
אירופה יודעת מה עוצמת הסכנה ואינה מגיבה. אמריקה מקווה כי רוחות חדשות נושבות בטהרן, אך ייתכן כי ההפך נכון. השליט החדש חסן רוחאני מדבר במתק שפתיים ומרדים את המדינות הדמוקרטיות, ומה יבלום אותו?
כדאי לערוך השוואה כמותית: כמה אנרגיה וזמן ועצבים ומתח השקיעה אירופה במניעת היכולת הגרעינית מהרפובליקה האיסלאמית של איראן? כמעט אין סימנים. אפילו לא בארה"ב, שם העניין רב יותר והדאגה מהותית יותר. לעומת זאת, כמה מן החומרים המייגעים האלה השקיעה אירופה כדי לבוא חשבון עם ישראל, שלא תוכל לייצא מיהודה ושומרון אל היבשת הישנה? ממש הטרדה סיזיפית.
ישראל חולקת על תפיסת האיחוד האירופי, שעליה לקבל על עצמה ניתוק מהותי משטחים אשר מחוץ לקו הירוק כדי לקבל את הכספים לקידום המדע. גם מי שמשלים עם הלחץ האירופי על ישראל יתקשה להבין: מדוע דווקא עתה, משחודש המשא ומתן הישראלי־פלשתיני, וכל כולו ניסיון לבנות אמון בין הצדדים? האם אירופה מתכוונת לחבל בהידברות ביודעין ובמתכוון?
ברור כי אם לא עלה בידי נציגים ישראלים להניא את משרדי החוץ בעולם להימנע מהחרמת התוצרת מן ההתנחלויות, אין ברירה אלא להתקיים על פי ההתנהלות החד־צדדית של האיחוד. אך למה דווקא עם חידוש השיחות, ומדוע בלי הבחנה בין גושי ההתיישבות, שממילא יישארו בשטח ישראל, לבין מאחזים והתנחלויות מרוחקות? וחשוב מכל, כיצד זה עולה בקנה אחד עם הצורך האסטרטגי העליון לבלום את מיזם הגרעין האיראני - שהוא אכן הרה גורל לעתיד האנושות? ישראל אינה שואלת בקול רם. אירופה (ואמריקה) אינה משיבה בלשון השגורה בין ידידים.
ישראל כבר בנתה בעבר אופציה צבאית נגד מיזם הגרעין האיראני. מאיר דגן ויובל דיסקין, ובמידת מה גבי אשכנזי, התאגדו נגדה. האם התכוונו נתניהו ואהוד ברק לשגר את המטוסים עם הפצצות? להערכתי, הם ניהלו דיפלומטיה מוצלחת של הליכה על הסף כדי לגרום למערב להטיל על איראן סנקציות כלכליות כואבות, המכבידות עליה עד עתה.
רק שרישומו של האיום הישן חלף. נתניהו מנסה להחיותו בהזכירו את הצורך שהעולם יתייחס לאופציה הצבאית העומדת לרשותו נגד הגרעין האיראני. השר יובל שטייניץ התבטא כי ישראל יכולה לפגוע באיראנים בתוך כמה שעות. מוכרות לי דעות אחרות, סותרות, אבל אין סיבה שישראל לא תעשה שימוש באיום של השר כדי ללכד מחדש את המחנה הדמוקרטי להעמיק את הסנקציות על איראן ולאיים על מתקניה.
אולי זה יצליח, אף שישראל מחממת לביבות שנתקררו לפני כשנה או שנתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו