רעיון משאל העם, ששב ועלה על המדוכה בד בבד עם חידוש התהליך המדיני, מתנגש עם עקרונות שיטת המשטר שלנו - הדמוקרטיה הפרלמנטרית.
בדמוקרטיה פרלמנטרית, משאל העם האולטימטיבי מתקיים אחת לארבע שנים - בבחירות לכנסת. בתקופה שבין בחירות לבחירות הכנסת היא נציגתו הבלעדית של הריבון, אלא אם כן התפזרה בנסיבות שמונה החוק.
מעבר לכך, בדמוקרטיה הפרלמנטרית הממשלה פועלת מכוח אמון הכנסת. אין זו זכותה של הממשלה למשול אלא חובתה, ולכן משאל עם עשוי להחליש את כוחן של הכנסת והממשלה ויוצר מצב שהלגיטימיות שלהן מותנית במשאל העם. למעשה, שימוש תדיר בכלי זה כלפי כל הכרעה שעומדת על הפרק, כפי שנהוג בשווייץ, מחבל ביכולתם של נבחרי הציבור למלא את תפקידם.
בישראל, מאז הסכמי אוסלו, ביקשו להחיל משאל עם בעת קבלת הכרעות בעלות השלכות גורליות, אולם עד היום לא הגיעו לידי הסכמה.
איני מתנגד אפריורית לשימוש במשאל עם, אך אני סבור שמקומו במשטר הפרלמנטרי הוא בחוקה, ובהיעדר חוקה - בחוק יסוד המצריך את תמיכתם של לפחות 61 חברי כנסת. בחוק יסוד זה יש לקבוע שמשאל העם יופעל רק לאחר הכרעת הכנסת בסוגיה זו או אחרת ולא כתחליף לה, וכן באילו מקרים ייעשה בו שימוש וכיצד ייעשה בו שימוש.
בחוק יסוד זה יהיה נכון לקבוע שכל הסכם שיאושר בכנסת, בין שהסדר קבע או ביניים, ובין שוויתור על ריבונות או חילופי שטחים, יובא כולו כמקשה אחת בפני אזרחי ישראל ואלו יישאלו שאלה אחת בלבד - האם אתם בעד או נגד ההסכם כפי שאושר? כל שאלה אחרת שתיגע לפרטי ההסדר תחבל במטרה שלשמה נועד משאל העם. שהרי ישאלו המבקרים, ובצדק, מי ניסח את השאלה ומי מממן את פעילות ההסברה של המשאל? משאל העם חייב להיות תמציתי וחד־משמעי ולחייב תשובה ברורה - בעד או נגד הסדר.
נכון לשעה זאת נזקקת הממשלה למשאל העם כדי לאפשר את קיומה של קואליציה יציבה שתוכל לשאת ולתת עם הפלשתינים.
לצד אילוצים אלה אנו חייבים להקפיד שחוק משאל העם לא יתפרש בקרב מדינות העולם, וגם בתוכנו, כתעלול פוליטי שתכליתו לדחוק את הקץ או לקיים משא ומתן שלא בתום לב. חקיקת משאל עם במסגרת חוק יסוד היא צעד הכרחי שמקרין מחויבות ואמינות. לחלופין, אם לא נעגן זאת בחוק יסוד ונעשה בכלי זה שימוש אד הוק, הדבר אולי יעיד על מומחיות פרלמנטרית אך יחטא למהות הדמוקרטיה. לצערי, כבר הוכח בעבר ששימוש ציני בכלי החקיקה הוא חרב פיפיות וסופו לפגוע בדמוקרטיה.
למרות הסתייגותי מקיום משאל עם בדמוקרטיה הפרלמנטרית, אני סבור שהדבר לגיטימי אם ייעשה רק בסוגיות שלגביהן קיימת מחלוקת עמוקה בחברה הישראלית, והתעורר הצורך להכריע בהן אחת ולתמיד. במציאות הישראלית, שבה מחלוקות עמוקות חוצות את החברה ותהום אידיאולוגית ודתית פעורה בין הקבוצות שבה, עשוי משאל העם לרכך את להבות המחלוקת ולמנוע מלחמת אחים, להגביר את מחויבות העם להכרעת הרוב ולהיות ערובה לקיומה, ולדורות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו