גשר בין חילונים לבין מאמינים | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
גשר בין חילונים לבין מאמינים

גשר בין חילונים לבין מאמינים

, עודכן

רוב מכריע של חילונים, וגם דתיים בשיעור ניכר, מפנים עורף לרבנות הראשית ואינם רוצים לשמוע מה מתרחש במשרדיה ולעקוב אחרי התנהלותה. היא מחוץ לתחום, מבחינתם.

רק שמדובר באשליה. חילונים רבים - בשיעורים פוחתים - מעדיפים עדיין להינשא כדת משה וישראל. גם אם לאו - הם נאלצים ברגע של מצוקה להתגרש במשרדי הרבנות. המאבקים על הכשרות ומשקלה, והמסחר המכוער המתנהל סביבה משפיעים גם על אוכלי בשר לבן ושרצים, לפחות בהשפעתם על מחירי המוצרים. יותר מכל הרבנות חשובה לחילונים מפני שהיא כה מרכזית בחיי הציבור הדתי.

גם בקרב דתיים נאורים שוררת כבר שנים רבות אכזבה עמוקה מתפקודה וממחדליה של הרבנות. די להתבונן בחשדות נגד הרב הראשי היוצא, יונה מצגר, כדי להבין במה מדובר. כמה נהנתנות יוחסה לו ואילו חקירות מתנהלות נגדו, ומה נאמר עליו בחדרי חדרים ובעדויות אשר נושאיהן לא רצו לבקש את התערבות החוק.

חמור מכל, שכבר עשרות בשנים לא יצאה מהרבנות הראשית בשורה כלל־יהודית. אברהם יצחק הכהן קוק, שלא היה כמותו בגיבוש אחדות ישראל ובמהלך הגאולה, נפטר לפני 78 שנים. היו לו אויבים ויריבים, והחרדים כפרו בסמכותו ולא קיבלו את מרותו, אך מה שהוא עשה בתפיסת הצד החלוצי של הציונות החילונית ובנקיטת עמדה נגד הרשע בפולמוס האחים על רצח חיים ארלוזורוב - לא עשה איש מיורשיו.

רק שגם בהם בלטו גדולים. הרב בן ציון עוזיאל ויצחק נסים מזה, ויצחק אייזיק הרצוג ושלמה גורן מזה הם עדות נאמנה לכך. היום ייפתח הצוהר לכמה שעות שבהן יצביעו 150 חברי הגוף הנבחר על הרב הראשי בשתי העדות, שיכהן בעשור הבא.

התמונה במחנה המזרחי־ספרדי ברורה: לא לבנו של הרב עובדיה יוסף - משפחה אשר השפעתה העסקית רחבה מדי, ולא לרב מצפת - אשר למרות הסבריו אין הוא נקי מחשד הגזענות שדבק בו. אמנם בג"ץ שהלך והידרדר בתקופה האחרונה מצא נקיק לחמוק מהכרעה בעניין מועמדותו של רב כזה, אך הבעיה שרירה וקיימת.

התמונה בהירה יותר בקרב האשכנזים. החברה היהודית בארץ ישראל נאנקת תחת עול של הנחיות ותקנות, שהציבור אינו יכול לעמוד בהן. היחס לגרים־בכוח ולגרים־בפועל בלתי נסבל, מביש, מנותק מן היהדות במיטבה. הגיעה העת להחזיר את הרבנות הראשית אל מה שנועדה להיות - גשר דתי־ציוני מעל לתהום הפעורה בין חילונים לבין מאמינים.

מי שיודע היסטוריה, או מי שיעיין בה לפני כניסתו לקלפי, יבקש להחזיר ולהחיות את מפעל המופת של הרב קוק שיצא ממשרדו ותר את קיבוצי החילונים, ודיבר על פועלם במונחים של משיח בן יוסף. התחיינה העצמות האלה? האם בכוחו של הרב דוד סתיו להשיב עטרה ליושנה? אין לדעת. אבל הוא הסיכוי היחיד שמשהו יכול להיפתח בכיוון הדתי־לאומי־ציוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו