לביידן יש מחויבות עמוקה לישראל

בימי שירותי בושינגטון השתייכתי לפורום מצומצם של דיפלומטים בתפקידי מפתח. אחד המפגשים התקיים באחד מהשיאים הסוערים ביחסי ישראל והבית הלבן של הנשיא אובמה: כותרות העיתונים ותוכניות האירוח חגגו משבר וחילוקי דעת, הקו בין השגרירות לבית הלבן ולמועצה לביטחון הלאומי רתח, לא תמיד עם מילים נעימות לאוזן.

מיותר לציין שישראל הייתה שיחת הערב אבל לא בדרך שציפיתי. למרבה ההפתעה, הקונצנזוס בחדר היה שרוב המדינות היו שמחות לאמץ את היום הגרוע ביותר ביחסי ישראל-ארה"ב כשיא מערכת היחסים שלהן עם המעצמה החזקה בעולם.

ערב השבעת ג'ו ביידן לנשיא ה-46 של ארה"ב, התובנה המובנת מאליה שמערכת היחסים בין המדינות בנויה על ערכים משותפים, מחויבות הדדית עמוקה, זהות אינטרסים ומסורת של עבודה משותפת בכל הרמות, והיא חשובה מאין כמותה ליכולתנו להבין את החודשים הבאים; אלה אמנם יתאפיינו בשינויים בעמדות, ברטוריקה וכמובן בדמויות שיהיו פניה של הברית שלנו עם אמריקה, אך לא במהות.

ביום שאחרי טראמפ, יפנימו בישראל שיש בבית הלבן דייר חדש, כזה שאמנם מחזיק בתפיסת עולם שונה מקודמו בכל הקשור לפתרון הסכסוך הפלשתיני ודרך הטיפול באיראן, אולם גם הדייר הזה חדור במחיובות עמוקה ובלתי מתפשרת לביטחונה וקיומה של ישראל. גם בצד האמריקאי יפנימו שימי הצפייה מהצד ביחסי ממשלת נתניהו-טראמפ נסתיימו, והאינטרס של שתי המדינות הוא לבנות מערכת יחסים עם מקסימום תיאום ועבודה משותפת.

בהתחשב בנושאים הרי הגורל שנדונים בין ממשל אמריקאי וממשלת ישראל על בסיס יומי, אף צד לא ירשה לעצמו להמתין עם תהלכי תיאום סדרי העבודה ובניית האמון, ולכן קרוב לוודאי שבימים הקרובים נשמע על שיחות של הנשיא וראש הממשלה, מזכיר המדינה ושר החוץ, מזכיר ההגנה ושר הביטחון והיועץ לביטחון הלאומי עם מקבילו האמריקאי.

בין קירות החדר הסגלגל בבית הלבן התנהלו מחלוקות עמוקות בין מנהיגים ישראלים ואמריקאים לאורך השנים, ועוד יתנהלו רבות כאלה. כמאמר השיר "אין לי ארץ אחרת" שיו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, הקריאה מעל בימת בית הנבחרים לפני מספר ימים, כך לישראל אין אמריקה אחרת ולאמריקה אין בעלת ברית טובה מישראל במזרח התיכון תחת ההבנה הזו יחסים קרובים הם תוצאה מתחייבת.

הכותב שימש בעבר כראש מטה שגרירות ישראל בוושינגטון ודובר השגרירות