פרשת הצוללות האמיתית: המאבק בסין עולה מדרגה

יש גם חדשות טובות מאסיה, יחסית - והן עשויות להיות טובות גם לישראל. החדשות הרעות מתמקדות בכוחניותה הגוברת של סין. הטובות נגזרות מההכרה העמוקה והמעמיקה, בקרב כל הגורמים הנוגעים בדבר, בסכנה החמורה שסין האסרטיבית והתוקפנית מציבה בזירה הגלובלית בכלל, ובמיוחד באסיה. חשובה במיוחד הנכונות המסתמנת בממשל ביידן להתמודד עם הסכנה הזו, להיערך לקראתה בבריתות מתאימות ולבלום אותה, גם אם הדבר יחייב צעדים כוחניים. הנכונות הזו אינה טריוויאלית. ארה"ב אמנם מודעת לבעיה כבר שנים ארוכות, אך רק לאחרונה החלה לעצב מדיניות כדי לבלום את המגמה המסוכנת שסין מציגה בגלוי, מאז שנשיאה הנוכחי - שי ג'ינפינג - התבסס בשלטון.

נוכח התגברות האיום הסיני, החליטה אוסטרליה לבטל עסקת ענק עם צרפת, בהיקף של כ־60 מיליארד דולר, לרכישת 12 צוללות דיזל מתקדמות. את הצעד הדרמטי הזה, לכאורה עסקת צוללות וברית אמריקנית־בריטית־אוסטרלית, צריך לראות על רקע האיום הסיני המתרחב בזירה הגלובלית וגילוייו החמורים במיוחד באסיה עצמה. לצד ההתבססות המסיבית של סין במרחבי המים הבינלאומיים של ים סין הדרומי, באמצעות בניית איים מלאכותיים ובסיסים צבאיים, דיכאה סין בדורסנות אופיינית את החירויות המוגבלות שהתחייבה לאפשר בהונג־קונג. גם איומיה על טייוואן הסלימו.

מפקד הפיקוד האינדו־פאסיפי של צבא ארה"ב הזהיר, בעדותו בסנאט לפני כחצי שנה, שפלישה סינית היא לא רק אפשרית, אלא שהאיומים הסיניים צפויים להתממש בשש השנים הקרובות. האיומים הללו, על רקע הגידול והמודרניזציה המואצים של הכוחות המזוינים, ובמיוחד הצי הסיני, מדאיגים מאוד את הגורמים האחרים באסיה, שבראשם הודו, יפן ואוסטרליה. זאת, נוסף על הנפגעים הישירים של התוקפנות הסינית בים סין הדרומי, לרבות וייטנאם והפיליפינים.

במקביל למסגרת המרובעת שארה"ב מקיימת עם שלושת השותפים הבכירים ביותר באזור, בהשתתפות הודו, יפן ואוסטרליה - יצאה לפני ימים אחדים לאוויר העולם, בהפתעה רבה, שותפות מגובשת ואופרטיבית הרבה יותר, העשויה להשלים ולחזק אותה - זו שבין ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.

לכאורה מדובר, כאמור, רק בעסקת צוללות, אלא שעיקרה בנייה משותפת של שמונה צוללות גרעיניות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, בהסדר המשקף לא רק אינטרס משותף, אלא גם שותפות עמוקה. לסין יש סיבה טובה לדאגה, ולצרפת זעם ותסכול מובנים. מבחינתה של אוסטרליה, מדובר בצורך להבטיח לעצמה משענת מעצמתית נוכח חומרתה המתגברת של הסכנה הסינית, למרות הקשר הכלכלי האמיץ עם סין, שהיא שותפת הסחר העיקרית של אוסטרליה. הברית בין דוברי האנגלית מבוססת על מסד תרבותי משותף, מורשת משותפת במלחמות העולם ורגשות עמוקים של אמון ושל הכרת תודה. האמון החריג של ארה"ב בבריטניה, שאפשר את הצטיידות הצי הבריטי בצוללות גרעיניות כבר לפני עשרות שנים, מוחל עכשיו גם על אוסטרליה.

נוסף על סין, שאמורה להיפגע מן השותפות החדשה, נפגעת גם צרפת, ולכאורה נפגעות גם הודו ויפן. צרפת אכן תיפגע קשה מאוד בתחום הכלכלי והאסטרטגי. אובדן עשרות מיליארדי הדולרים של העסקה יפגע קשות בתעסוקה, ויכאיב במיוחד בעידן ההתאוששות מהקורונה. אסטרטגית, הברית החדשה דוחקת את יומרותיה הגלובליות של צרפת עוד יותר אל השוליים. שר החוץ ושרת ההגנה הצרפתים כינו את ביטול העסקה ואת התנהגות ארה"ב "סכין בגב", והפרת אמון שנועדה "לדחוף הצידה בעלת ברית אירופית".

צרפת החזירה את שגריריה, וביטלה אירוע חגיגי לציון 240 שנה לקרב שבו סייע הצי הצרפתי לאמריקנים לגבור על הבריטים. הצרפתים מאוכזבים גם מכך שהבריטים זוכים ביתרונות כלכליים ואסטרטגיים, דווקא אחרי ברקזיט, שהחליש את אירופה גם בתחומה וגם בזירה העולמית. הודו מנסה לשמר חופש תמרון בין הגושים המתגבשים, אך ספק אם תיפגע קשות, כיוון שמי שרוצה להתמודד עם סין אינו יכול בלא שיתוף עמוק עם מעצמת הענק האסיאתית הזו. במסגרת אותו חופש תמרון, לא מפתיע ששרי החוץ של צרפת והודו הסכימו להעמיק את השותפות האסטרטגית. הודו שותפה גם בארגון שנגחאי לשיתוף פעולה, שהוקם ב־2001, בהשתתפות סין, כמה מדינות מוסלמיות מבריה"מ לשעבר, פקיסטן ולאחרונה גם איראן. היא גם מפעילה צוללות רוסיות מונעות בגרעין. יפן מאוימת על ידי סין וצפון קוריאה, ויש לה סיבות לדאגה גם מול רוסיה. מבחינתה, נראה שכל העמקה של המעורבות האמריקנית באזור, וכל התחזקות של בריתות בין מדינות החוששות מסין, רק משרתות את צרכיה. אם ארה"ב תשכיל להרגיע את חששותיה ולהדק את הקשרים, לא תהיה ליפנים סיבה לחשש מן הברית הזו.

הכל תלוי בארה"ב

ביידן צפוי להיפגש בשולי עצרת האו"ם עם מנהיגי הודו ויפן בבית הלבן, בניסיון להרגיע את חששותיהם ולהעמיק את השותפות. הכל תלוי בנחישותה ובתבונתה של ארה"ב.

אם יתברר שהברית המתרקמת בהנהגתה צוברת עוצמה ואמינות, תהיה זו יעילה לא רק בהרתעת סין, אלא גם בשיקום מעמדה של ההרתעה האמריקנית בכל מקום, כולל במזרח התיכון. יש אפילו סיכוי שתתעשת גם בנושא האיראני. לישראל תהיה סיבה מיוחדת לחגוג, אם יתברר שבוושינגטון חוזרים לבחור שותפים לפי שילוב בין קרבת הערכים לבין התועלת האסטרטגית. עניין אחרון לישראלים שהתברכו בזיכרון היסטורי ארוך ובכיסופי צדק פואטי בריאים: כמה מרענן לשמוע את הצרפתים עוסקים בבגידה ובנעיצת סכינים בגב מן הצד הסובל, לאחר תרומתם הסדרתית והנבזית בצד המבצע.